בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כבוד השופט שמואל בורנשטין), קיבל ביום 5.10.2026 את העתירה בעת"מ 46281-07-25 דונגי ואח' נ' עיריית רחובות ואח', שהגישו 66 תושבי שכונת רחובות ההולנדית נגד העירייה ונגד עמותת בית חב"ד בשכונה. בית המשפט ביטל את החלטת מועצת העיר מיום 25.6.2025 להקצות לעמותה את המבנה ברחוב הר ציון 4 לשימוש כבית כנסת, הורה על פינוי המבנה בתוך 60 ימים, וקבע כי על העירייה להחליט בתוך 30 ימים על גביית תשלום בגין השימוש שנעשה במבנה מאז 2012. העירייה חויבה בהוצאות בסך 40,000 ש"ח והעמותה בסך 20,000 ש"ח.
זהו פסק הדין השלישי באותה פרשה. העמותה עשתה שימוש במבנה משנת 2012, בהסכמת העירייה, בלא תמורה ובלא הליך הקצאה. בעתירה הראשונה (עת"מ 58102-04-21) נקבע כי ההקצאה נעשתה בלא קיום "נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית" שבחוזר מנכ"ל משרד הפנים 5/2001, וניתן צו פינוי. בעתירה השנייה (עת"מ 36232-10-23) בוטלה הקצאה חוזרת משום שחרגה מהפרוגרמה העירונית, שלפיה היה באזור עודף של בתי כנסת, ונקבע מתווה לדיון מחודש: חוות דעת מקצועית הנסמכת על סקר דמוגרפי, דיון ענייני בהתנגדויות והרכב חדש של ועדת ההקצאות. תחת זאת, במאי 2025 אישרה מועצת העיר שינוי בפרוגרמה שפיצל את האזור לשני אזורים נפרדים; כעבור כשבוע המליצה ועדת ההקצאות על ההקצאה, בהסתמך על חוות דעת שמצאה מחסור בבתי כנסת בשכונה שהופרדה.
בית המשפט קבע כי שינוי הפרוגרמה, שנעשה לכאורה אך ורק כדי להכשיר את ההקצאה, אין בו די. אף שסעיף 5(ד) לנוהל מתיר לועדת ההקצאות להמליץ על שינוי הפרוגרמה, שינוי כזה צריך להיעשות משיקולים רוחביים ומתוך צורך אמיתי, ולא לשם הקצאה ספציפית. פרוטוקול המועצה עורר, כלשון בית המשפט, "אי נוחות משמעותית": השינוי לא הובא לידיעת חברי המועצה זמן מספיק מראש, הוצג ככלי עבודה שאינו מתאים לגזירת החלטות, נתוני מספר בתי הכנסת בפועל לא נבדקו, ולא נערך תיעדוף בין צורכי ציבור שונים. עוד נקבע כי החלפת שניים מתוך חמישה חברי הוועדה אינה מקיימת את ההוראה בדבר הרכב חדש. בית המשפט חזר על העקרונות שנקבעו בבג"ץ 3638/99 בלומנטל נ' עיריית רחובות, ולפיהם הקצאת משאבי ציבור חייבת להיעשות באופן הוגן, שוויוני, ענייני ושקוף.
חלק נפרד בפסק הדין הוקדש לתמורה. מתגובת העירייה עלה כי בין 2012 ל-2020 לא נגבו מהעמותה דמי שימוש כלל, ומשנת 2021 נגבו 400 ש"ח לחודש בלבד – סכום שכבר בעתירה השנייה נקבע כי אינו משקף ערך ריאלי. בית המשפט הזכיר את עקרון חוקיות המינהל, שלפיו רשות רשאית לפעול רק מכוח סמכות שהוקנתה לה בדין, וקבע כי לא הוצג מקור סמכות לפטור מתשלום, וכי ויתור על הכנסות ללא החלטה מסודרת מעביר את הנטל התקציבי אל התושבים, בהתאם לע"א 1842/97 עיריית רמת-גן נ' מנחמי מגדלי דוד. גם המשך ההקצאה בלא שהוסדרה סוגיית התמורה לעבר ולעתיד נמצא כפגם המצדיק את ביטולה. את שאלת חיוב העמותה בארנונה – נוכח טענות על שימושים שאינם תפילה בלבד – הותיר בית המשפט לבדיקת העירייה, בכפוף לדין ולכללי ההתיישנות.
המשמעות המעשית חורגת מרחובות. רשויות מקומיות נדרשות להפנים כי הפרוגרמה לצורכי ציבור אינה מסמך שניתן לערוך לפי הצורך כדי לעמוד בהוראת בית משפט, וכי הקצאה שלא לפי הנוהל אינה יכולה להיוותר בלא תמורה גם בדיעבד. מצד שני, תושבים המתנגדים להקצאת מבנה ציבורי מקבלים כלי ממשי: הנוהל מחייב פרסום, זכות התנגדות, פרוטוקולים פתוחים לעיון ובחינת צרכים – וסטייה מהם היא עילה לביטול ההחלטה, גם כשהעירייה חוזרת ומאשרת אותה.
אם גם אתם נתקלתם בהקצאת מבנה או קרקע ציבורית ברשות המקומית שלכם ללא פרסום, ללא דיון בהתנגדויות או ללא גביית תמורה, ייתכן שקיימת לכם עילה לבדיקה משפטית. ניתן לפנות למשרדנו לבחינה ראשונית של המקרה ולקבלת ייעוץ מקצועי בהתאם לנסיבות.
