תובע מייצג משקיע זמן ומשאבים בהליך שתועלתו מגיעה לציבור רחב. בא כוחו נוטל על עצמו את הסיכון שההליך יידחה. החוק מכיר בכך ומאפשר לפסוק לתובע גמול ולעורך הדין שכר טרחה. בהליכים נגד רשויות מקומיות, שרבים מהם מסתיימים בהודעת חדילה, השאלה איך מחשבים את הסכומים חשובה במיוחד.
סעיף 9(ג) לחוק תובענות ייצוגיות מסמיך את בית המשפט לפסוק גמול ושכר טרחה גם כשהרשות הודיעה על חדילה מהגבייה וההליך הסתיים בלי הכרעה לגופו. השיקולים הם אלה שבסעיפים 22–23 לחוק: התועלת שהביא ההליך לציבור, הטרחה והסיכון שנטלו התובע ובא כוחו, ומידת החשיבות הציבורית של העניין.
הדרך המקובלת היא לגזור את שכר הטרחה כאחוז מהתועלת הכספית שהביא ההליך. בהליכים נגד רשויות קשה לעתים קרובות לכמת את התועלת, משום שהיא מתבטאת בתיקון לעתיד. בעניין בליי נ' עיריית בני ברק (ת"צ (מינהליים ת"א) 1941-08-20, 11.11.2021), שבו ייצג משרדנו את המבקשת, העריכו הצדדים את התועלת בפער של פי חמישה עשר. בית המשפט קבע ש"שיטת האחוזים … אינה תמיד ישימה" ופסק סכומים גלובליים: 80,000 ש"ח שכר טרחה ו-20,000 ש"ח גמול. הוא הדגיש את שיקול ה"הכוונה הציבורית": "הרצון לתגמל ולעודד ניהול של בקשות מוצדקות נגד הרשות ולא לרפות את ידם של המוכיחים בשער".
הקשת רחבה, והיא תלויה בהיקף ההליך ובתוצאתו. כמה דוגמאות מהליכים שבהם ייצג משרדנו את המבקשים:
הפסיקה מלמדת שבתי המשפט רואים בתובענה ייצוגית מוצדקת נגד רשות שירות לציבור, ומתגמלים אותה גם כשההליך מסתיים בתיקון לעתיד בלבד. מנגד, בקשה שאין לה בסיס עלולה להסתיים בהסתלקות בלי גמול, ולעתים גם בחיוב בהוצאות. לכן כדאי לבחון את העילה בקפידה לפני ההגשה, לרבות בדיקה של שיטת החישוב בעזרת מומחה כשצריך.
משרד עו"ד יוסף-חי אביעזיז ניהל הליכים ייצוגיים רבים נגד רשויות מקומיות, ובהם הליכים שהסתיימו בתיקון שיטת הגבייה ובפסיקת גמול ושכר טרחה. אם אתם שוקלים להגיש תובענה ייצוגית נגד רשות, ניתן לפנות למשרד לבחינה ראשונית של העילה.
הבהרה: האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הדין וההלכה הפסוקה מתעדכנים, וכל מקרה תלוי בנסיבותיו. לבחינת מקרה קונקרטי מומלץ לפנות לייעוץ פרטני.
אפיון, עיצוב ופיתוח אתר:
