בפסק דין שניתן ביום 21.10.2025 בת"צ (מרכז) 474-04-17 רבי ואח' נ' עיריית נס ציונה, קיבל בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, חמש תובענות ייצוגיות מאוחדות נגד עיריית נס ציונה, וחייב את העירייה להשיב לתושביה את מלוא הארנונה שגבתה מהם בגין חלקם היחסי בשטחים המשותפים של בתים משותפים. על פי חוות דעת המומחה שמינה בית המשפט, הגבייה העודפת מסתכמת בכ-56 מיליון ש"ח נכון לשנת 2023, וסכום זה יעודכן למועד מתן פסק הדין. פסק הדין ניתן לפני כשנה, אך הוא נותר נקודת הייחוס המרכזית בשאלה מתי רשות מקומית רשאית לחזור בה מהודעת חדילה, ומה המחיר שתשלם אם תעשה זאת שלא כדין.
השתלשלות העניינים מלמדת על דפוס שחוזר ברשויות מקומיות רבות. בשנת 2011 הוגשה נגד העירייה תובענה ייצוגית ראשונה בגין חיוב השטחים המשותפים. בשנת 2014 הודיעה העירייה, במסגרת אותו הליך, כי היא חדלה מהגבייה, והודעת החדילה אושרה. בשנת 2016 פנתה העירייה לשרי האוצר והפנים בבקשה לאישור חריג שיאפשר לה להטיל את החיוב מחדש, והבקשה נדחתה. חרף הדחייה, במרץ 2017 חידשה העירייה את החיוב. בדצמבר 2021 אושרו התובענות כייצוגיות, ובקשת רשות הערעור שהגישה העירייה לבית המשפט העליון נדחתה ביולי 2023 תוך ביקורת על התנהלותה.
במישור המשפטי נשען פסק הדין על הלכת נחום (בר"מ 6878/17 עיריית ראשון לציון נ' נחום, 6.5.2020), שבה נקבע כי חזרה של רשות מהודעת חדילה היא "חריג שבחריג", המותר רק כאשר נחקקה חקיקה חדשה המכשירה את הגבייה או כאשר נקבעה הלכה חדשה של בית המשפט העליון המאשרת אותה. בית המשפט קבע כי העירייה לא הצביעה על הלכה חדשה כזו, וכי עצם פנייתה לשרים מעידה שהיא עצמה לא סברה שקיימת. עוד נקבע כי נוכח עמדתה הנחרצת של העירייה בהליכים הקודמים חל עליה השתק שיפוטי, המכביד עוד יותר את הנטל המוטל עליה.
החלק המשמעותי ביותר בפסק הדין נוגע להיקף ההשבה. העירייה ביקשה להסתפק בהשבה חלקית, ללא ריבית, או לחלופין לפרוס את התשלום על פני עשר שנים, בטענה לפגיעה תקציבית קשה. בית המשפט דחה את הבקשה מכל וכל: טענת הפגיעה התקציבית נטענה בעלמא; מצבה הפיננסי של העירייה, המוכרת כ"עירייה איתנה", טוב מכפי שהוצג; העירייה נמנעה מלהעיד את הגזבר, ובית המשפט קבע חזקה כי עדותו הייתה פועלת לחובתה; לא נבחנו חלופות לצמצום הפגיעה; והעירייה המשיכה בגבייה חרף תמרורי אזהרה ברורים שהוצבו בפניה. בית המשפט סיכם כי אין הצדקה לאפשר לעירייה ליהנות מפירות הגבייה הבלתי חוקית, והורה על השבה מלאה. העירייה הודיעה כי היא לומדת את פסק הדין ושוקלת ערעור.
המשמעות המעשית עבור נישומים ורשויות ברורה. רשות המבקשת לחדש גבייה לאחר חדילה נדרשת להראות, במצטבר, הלכה משפטית חדשה המצדיקה את הגבייה, פגיעה תקציבית ממשית שאינה ניתנת לריפוי באמצעים אחרים, והתנהלות תמת לב לאורך כל הדרך. הדרך הנכונה לרשות היא פנייה לשרים לאישור שינוי בצו הארנונה, ולא חידוש חד-צדדי של החיוב. מנגד, תושבים שחשבון הארנונה שלהם כולל חיוב בגין חלק יחסי בשטחים משותפים, או חיוב אחר שהרשות הודיעה בעבר כי חדלה ממנו, עשויים להיות זכאים להשבה של הסכומים ששילמו.
אם אתם סבורים כי הרשות המקומית מחייבת אתכם בארנונה בגין רכיב שהיא הודיעה בעבר על חדילה ממנו, או שחידשה גבייה ללא אישור כדין, ייתכן שקיימת לכם עילה לבדיקה משפטית. ניתן לפנות למשרדנו לבחינה ראשונית של המקרה ולקבלת ייעוץ מקצועי בהתאם לנסיבות.
