בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת מירב כפיר) אישר ביום 4.11.2026, בת"צ 53502-03-25 פרחי נ' דשנית חקלאות מתקדמת בע"מ, הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית בסך 50 מיליון ש"ח, שטענה כי שקי תערובת שתילה, קומפוסט וטוף מכילים כ-30% פחות מהנפח המוצהר על האריזה. אך בניגוד למוסכם בין הצדדים, בית המשפט סירב לפסוק למבקש גמול ולבא כוחו שכר טרחה, סירב לפטור את המבקש מהמחצית השנייה של האגרה, ודחה את תביעתו האישית. הנימוק: בקשה שאינה נתמכת בחוות דעת מומחה ואינה מתמודדת עם שאלת שיטת המדידה אינה מניחה תשתית לעילה, ואין להעניק עליה תגמול.
מדידה ביתית מול תקן אירופי
המבקש מדד בכלים ביתיים את תכולת השקים שרכש ומצא, לטענתו, פער ניכר לרעתו. על בסיס זה הגיש בקשת אישור שייחסה לחברה הטעיה צרכנית, הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר, ועתר לפיצוי כספי לקבוצה ולצו שיחייב את החברה למלא את האריזות לפי המוצהר. החברה השיבה כי מוצריה נארזים במכונה אוטומטית ונמדדים לפי התקן האירופי EN12580 החל על מצעי גידול, צירפה חוות דעת מומחה למדידת נפחים שלפיה הנפח תואם את המוצהר, וביקשה לסלק את הבקשה על הסף בהיעדר חוות דעת מטעם המבקש. רק בתשובה לתגובה צירף המבקש דוח בדיקה של מכון פורנזי, בלי לבקש רשות לכך.
בישיבת קדם המשפט שהתקיימה באפריל 2026 הבהיר בית המשפט לצדדים את הקשיים שבבקשה, ובעקבות זאת הוגשה בקשת הסתלקות מוסכמת: החברה תוסיף על האריזות הערה שלפיה הנפח נמדד לפי התקן האירופי, והצדדים ביקשו לאשר גמול של 10,000 ש"ח ושכר טרחה של 15,000 ש"ח, להשיב את המחצית הראשונה של האגרה ולפטור מהמחצית השנייה.
בית המשפט: אין עילה לכאורה ואין תועלת לקבוצה
בית המשפט יישם את המבחנים שנקבעו בהלכת מרקיט (ע"א 8114/14) לפסיקת גמול ושכר טרחה בהסתלקות: האם הוכחה עילה לכאורה, והאם ההליך הניב תועלת ממשית לקבוצה. על השאלה הראשונה השיב בשלילה. בקשה המייחסת ליצרן הטעיה בהיקף של מיליוני שקלים חייבת להתמודד עם השאלה כיצד מודדים נפח של מצע גידול, אילו שיטות מדידה קיימות ומהו הנוהג בענף, כפי שמחייב סעיף 5 לחוק המכר. המבקש התעלם משאלות אלה, מדד בכלים ביתיים ולא צירף חוות דעת, וניסיון התיקון המאוחר לא התבקש ולא אושר, ואף ספק אם הדוח שצורף ערוך כחוות דעת.
גם תועלת לקבוצה לא נמצאה. הוספת ציון התקן על האריזה אינה נותנת מענה לא לצו העשה שהתבקש ולא לתביעה הכספית, שכן המחלוקת לא הייתה על הבנת הצרכנים איזה תקן חל אלא על הכמות שבשק. בית המשפט הדגיש כי אין מדובר בתביעת סימון שבה הסדרה עתידית ממצה את ההליך, אלא בתביעה כספית שבה לא הושג דבר.
גם האגרה לא תוחזר
בית המשפט הוסיף כי תקנות האגרות אינן מקנות סמכות להשיב את המחצית הראשונה של האגרה בהסתלקות, וכי פטור מהמחצית השנייה דורש "טעמים מיוחדים שיירשמו". העובדה שהמבקש פעל לפי המלצת בית המשפט וחסך זמן שיפוטי אינה טעם כזה, ודאי כשההסתלקות הוגשה רק לאחר שהוגשו כל כתבי הטענות, רשימת בקשות והתקיים דיון. המבקש יישא אפוא במלוא האגרה, הבקשה נמחקה ותביעתו האישית נדחתה, בלי צורך בפרסום או באיתור מבקש חלופי.
הלקח: תובענה ייצוגית בונים לפני שמגישים
פסק הדין הוא תזכורת חדה למי ששוקל לפנות להליך ייצוגי. תובענה ייצוגית אינה מכתב תלונה מורחב: את התשתית העובדתית, ובמיוחד כשמדובר במדידה, בכימות או בשאלה מקצועית, צריך להניח מראש, בחוות דעת ערוכה כדין, ואת השאלה המשפטית, כאן שיטת המדידה המחייבת והנוהג בענף, צריך לנתח לפני ההגשה ולא אחריה. מי שמגיש בקשה חסרה מסתכן לא רק בדחייתה אלא גם בתשלום מלוא האגרה, באובדן התביעה האישית ובהסתלקות ללא כל תגמול. זו גם הסיבה שבמשרדנו כל בקשה עוברת בדיקה מקדימה של הנתונים, של התקנים הרלוונטיים ושל הסיכויים, לפני שמוגש דבר לבית המשפט.
משרד עו"ד יוסף-חי אביעזיז מתמחה בתובענות ייצוגיות צרכניות ומנהליות. אם נתקלתם במוצר או בשירות שלדעתכם אינם תואמים את המוצהר עליהם, ניתן לפנות למשרדנו לבחינה ראשונית של המקרה, כולל הערכה כנה של סיכויי ההליך, ולקבלת ייעוץ מקצועי בהתאם לנסיבות.
