בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת כרמית בן אליעזר) דחה ביום 9.11.2026 שתי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהדיון בהן אוחד: ת"צ 16147-05-25 חאיק נ' שופרסל בע"מ ות"צ 68081-07-25 חאיק נ' אלוניאל בע"מ (מקדונלדס). נקבע כי חשבונית דיגיטלית שנשלחה ללקוח במסרון לבקשתו, ושנכלל בה תוכן פרסומי בהיקף מצומצם, אינה "דבר פרסומת" ששיגורו מפר את סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), המוכר כ"חוק הספאם". המבקש חויב בהוצאות ובשכר טרחה של 30,000 ש"ח לכל אחת מהמשיבות.
הטענה: ביקשתי חשבונית, קיבלתי גם פרסומת
המבקש רכש מוצרים בעמדות השירות העצמי של מקדונלדס ובסניף BE Pharm המשויך לשופרסל, ומסר את מספר הטלפון שלו כדי לקבל חשבונית דיגיטלית. במסרון שקיבל הופיע קישור לחשבונית. בחשבונית של שופרסל הופיעה בתחתית הדף הזמנה להצטרף למועדון הלקוחות. אצל מקדונלדס הוצג לפני החשבונית מסך שבו התבקש לאשר קבלת מידע שיווקי; המבקש לחץ "דלג", ובחשבונית עצמה מצא, לטענתו, הזמנה נוספת להתעדכן במוצרים ובמבצעים, קוד QR לשמירת ההזמנה לקראת הפעם הבאה, ובאחת החשבוניות גם באנר עם קישור להטבה.
לטענתו, מדובר בדברי פרסומת שנשלחו בלי הסכמה מפורשת בכתב, ובמקרה של מקדונלדס אף לאחר סירוב. המשיבות טענו כי המסרונים נשלחו לבקשת הלקוח, וכי החשבונית הדיגיטלית כוללת את אותו מלל שמופיע ממילא בחשבונית הנמסרת ללקוח.
שאלה שטרם הוכרעה, ושתי גישות בפסיקה
בית המשפט ציין כי השאלה לא זכתה עד כה למענה ישיר וברור בהלכה הפסוקה. בערכאות הדיוניות, בעיקר בבתי המשפט לתביעות קטנות, ניתן לזהות שתי גישות. לפי האחת, מי שמבקש לקבל חשבונית באמצעי אלקטרוני מסכים גם לפרסומת בהיקף סביר המצורפת אליה, כפי שהיא מצורפת לחשבונית מודפסת. לפי האחרת, פרסומת המוצמדת לחשבונית היא "דבר פרסומת" לכל דבר, וזכותו של הלקוח שלא לקבלה. עוד צוין כי בקשות אישור לא מעטות בעניין דומה הוגשו נגד עסקים שונים, אך רובן ככולן הסתיימו בהסתלקות מתוגמלת, בלי הכרעה בשאלה עצמה.
המבחן: מה עיקר ההודעה ומה טפל לה
בית המשפט היה נכון להניח שחלק מהמלל, למשל ההזמנה להצטרף למועדון הלקוחות, היה נחשב "דבר פרסומת" אילו נשלח כהודעה העומדת בפני עצמה. אלא שלפי מבחן המטרה שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון (רע"א 4806/17 פסגות נ' גלסברג; רע"א 1154/18 בזק נ' זינגר), בוחנים את המטרה שההודעה באה להגשים. כשהודעה שירותית כוללת גם רכיב פרסומי, נדרש שיקול דעת: מה משקלו היחסי של הרכיב הפרסומי, האם הנסיבות מלמדות על הסכמה מכללא, והאם נגרם אחד הנזקים שהחוק נועד למנוע.
כאן, עיקר ההודעה הוא החשבונית שהלקוח עצמו ביקש, והרכיב הפרסומי "תפל ושולי יחסית". החשבונית הדיגיטלית זהה במבנה ובתוכן לחשבונית המודפסת, שאין איסור לכלול בה פרסומת. משכך אין לראות במסמך כולו דבר פרסומת, ומכל מקום יש לראות את מי שהסכים לקבל את החשבונית במסרון כמי שהסכים גם לתוכן פרסומי בהיקף סביר, כפי שהיה מקבל בנייר. בית המשפט נסמך גם על ע"א 534/17 לפיד נ' סלקום, שלפיו החוק לא נועד להגן מפני כל פרסומת באשר היא, ויחסו להודעות שעוסק שולח ללקוחותיו מרוכך יותר. פרטיות המבקש לא נפגעה, שהרי הוא שמסר את מספרו, ולא נגרמה לו טרחה מעבר לזו הכרוכה בקבלת החשבונית עצמה. אשר לבאנר ההטבה, נקבע כי מקדונלדס הראתה שהוא נכלל בחשבונית בעקבות הסכמת המבקש להשתתף בסקר.
גם אילו הייתה הפרה, ייצוגית אינה הכלי המתאים
למעלה מן הצורך הוסיף בית המשפט כי היה דוחה את הבקשות גם מכוח שיקול הדעת המסור לו. לכל היותר מדובר בהפרה גבולית, שאינה עומדת בסתירה ממשית לתכליות החוק. מי שרואה עצמו נפגע יכול לתבוע בעצמו פיצוי ללא הוכחת נזק, עד 1,000 ש"ח לכל דבר פרסומת, לפי סעיף 30א(י) לחוק. ומשלוח חשבוניות דיגיטליות הוא מדיניות רצויה שיש לעודד, גם מטעמים של שמירה על איכות הסביבה. בנסיבות אלה ספק אם יש הצדקה להפעיל את הכלי רב העוצמה של התובענה הייצוגית, על העלויות שהוא משית על הנתבעות ועל הציבור.
מה נשאר פתוח, ומה כדאי לקחת מכאן
ההכרעה תחומה לנסיבותיה. היא נשענת על כך שהלקוח ביקש את החשבונית או הסכים לקבלה, שהתוכן הפרסומי מצומצם, ושהחשבונית הדיגיטלית זהה למודפסת. עסק שישלח "חשבונית" שעיקרה פרסומת, או שיוסיף לה תוכן שאינו מופיע בנוסח המודפס, לא ימצא בפסק הדין הגנה. ולהפך: ההגנה מפני מסרוני פרסומת שנשלחים בלי הסכמה נותרה בעינה, לרבות הזכות לפיצוי בתביעה אישית. פסק הדין ניתן בבית משפט מחוזי ואינו הלכה מחייבת, ונכון למועד כתיבת הדברים לא ידוע אם יוגש עליו ערעור.
אם נשלחים אליכם מסרונים, הודעות דוא"ל או שיחות שיווק בלי הסכמתכם, או לאחר שביקשתם להסיר את עצמכם מרשימת התפוצה, ניתן לפנות למשרדנו לבחינה ראשונית של המקרה ולקבלת ייעוץ מקצועי בהתאם לנסיבות.
האמור בכתבה זו הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני בהתאם לנסיבות כל מקרה.
