בית המשפט העליון (כב' השופט עופר גרוסקופף) דחה ביום 8.11.2026, ברע"א 63232-05-26 טעמן – שיווק מזון בע"מ נ' שהינו, את בקשת רשות הערעור של טעמן על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לאשר נגדה תובענה ייצוגית. עניינה של התובענה בכיתוב "25 גרם חלבון" בחזית מארזי הטונה, כשלטענת התובע בכל יחידה יש 21 גרם בלבד. ההליך הייצוגי ימשיך אפוא להתברר לגופו.
לפי בקשת האישור, שהוגשה באפריל 2025, על גבי המארזים הופיע באופן בולט כי כל פרט מכיל 25 גרם חלבון. בפועל, הנתון מתייחס ל-100 גרם מוצר מסונן, בעוד שבכל יחידה במארז יש 84 גרם מוצר מסונן, קרי 21 גרם חלבון. טענה נוספת הייתה שעל מארזים במשקלים שונים צוינו ערכים תזונתיים שונים, אף שכולם מיוצרים אצל אותו יצרן ומאותם רכיבים בדיוק. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת גאולה לוין) אישר בפברואר 2026 את ניהול ההליך בכל העילות, וחייב את טעמן בהוצאות של 10,000 ש"ח.
"אף צרכן חשדן לא היה יכול לדעת"
בית המשפט העליון הדגיש כי הקביעות הן לכאוריות בלבד, אך עמד על הקושי במצג. כדי להבין שה-25 גרם מתייחסים ל-100 גרם מוצר מסונן, היה על הצרכן להבחין בהפניה, למצוא את ההסבר בגב המארז, לפתוח אותו ולבצע חישוב. יתרה מזו, המשקל הנקי של כל יחידה צוין רק על היחידות עצמן, כך שבעת הקנייה לא ניתן היה לברר כמה חלבון יש בכל קופסה. מכאן, כלשון ההחלטה, שגם צרכן נבון ושקדן במיוחד, "שלא לומר חשדן", לא היה יכול לדעת מהי כמות החלבון בפועל.
הכוכבית מותרת, אבל הנתון הבולט צריך להיות נכון
ההחלטה אינה פוסלת את הפרקטיקה המוכרת של הפניה ל"אותיות הקטנות" באמצעות כוכבית. אולם, בד בבד, נקבע כי מטרתה לגשר בין מסר שיווקי ממוקד לבין תמונה מלאה ומדויקת, ולא לצאת ידי חובה. הנתון הבולט חייב להיות נכון במהותו, ההפניה ברורה, הכיתוב קריא והתוכן נהיר, כך שהצרכן הסביר יוכל לעמוד על מצב הדברים כהווייתו.
שתי הגנות שלא הועילו
טעמן טענה, ראשית, כי הסטייה בכמות החלבון מצויה בטווח המותר בתקנות הסימון התזונתי. בית המשפט השיב כי הפער בין המצג החזותי הבולט לבין התכולה בפועל עשוי להקים עילת הטעיה עצמאית, שאין לה דבר וחצי דבר עם הסטייה הטכנית שהתקנות מתירות, בייחוד כשמדובר ברכיב מהותי כמו חלבון. שנית, נטען כי משרד הבריאות אישר את טבלאות הערכים התזונתיים. נקבע כי קשה להניח שאישור רגולטורי, שזו אינה תכליתו, יכשיר הטעיה צרכנית. גם הטענה כי היה על התובע לצרף חוות דעת מומחה נדחתה: אין דרישה כזו בחוק, ועסקינן בטענת הטעיה "קלאסית", המבוססת על אופן הצגת המידע ומצויה בלב מומחיותו של בית המשפט.
ומה הלאה
בשולי ההחלטה ציין בית המשפט, בזהירות, כי לא מתעורר רושם שמדובר בהטעיה חמורה במיוחד, וכי ספק אם המקרה מצדיק הליך מלא וממושך, והמליץ לצדדים להגיע להסדר פשרה. משלא התבקשה תשובת התובע המייצג, לא נפסקו הוצאות. הלכה למעשה, ההחלטה מסמנת קו ברור ליצרני ומשווקי מזון: מי שמבליט בחזית האריזה נתון תזונתי, אחראי לכך שהנתון ישקף את מה שיש ביחידה שהצרכן מחזיק בידו.
אם גם אתם רכשתם מוצר שהכיתוב הבולט על אריזתו לא תאם את תכולתו בפועל, ניתן לפנות למשרדנו לבחינה ראשונית של המקרה ולקבלת ייעוץ מקצועי בהתאם לנסיבות.
