בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו (כבוד השופט ה' קירש) קבע ביום 26.10.2026, בהחלטה בת"צ 55119-02-23 מנירב נ' רשות המיסים בישראל, כי אין הצדקה משפטית להבחנה שעשתה רשות המסים בין חוב מס רווח הון לחוב מס שבח לעניין קיזוז יתרת זכות במס הכנסה לפני הטלת קנס פיגורים. נקבע כי הודעת החדילה החלקית שמסרה הרשות הייתה צריכה להשתרע גם על חובות מס שבח, כי יש בסיס לאשר את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בנקודה זו, וכי המבקש, רו"ח עופר מנירב, כשיר להמשיך ולשמש תובע מייצג אף שהוא עצמו לא חב במס שבח. דיון נוסף נקבע ליום 9.12.2026.
ההליך נפתח בשנת 2023 ועסק תחילה גם בשיעורי הריבית על יתרות מס, עילה שממנה הסתלק המבקש באישור בית המשפט ביום 26.2.2025. על פי הבקשה המתוקנת, הקבוצה כוללת נישומים שחויבו בקנס פיגורים, לפי חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א-1980, או לפי סעיף 94ב לחוק מיסוי מקרקעין, משום שרשות המסים לא זקפה יתרת זכות שעלתה מהדו"ח השנתי שלהם כנגד יתרת חובה מאותו דו"ח בגין רווח הון או שבח. המבקש עצמו הפיק רווח הון ולא שילם מיד את המס; בדו"ח השנתי שהגיש בשנה העוקבת עלתה יתרת זכות בגין הכנסות אחרות, אך הרשות לא קיזזה בין היתרות וחייבה אותו בקנס פיגורים.
בתשובתה המתוקנת מסרה רשות המסים הודעת חדילה, שלפיה מיום 29.7.2024 אינה מטילה קנס פיגורים כאשר מאותו דו"ח שנתי עולות יתרת זכות ויתרת חובה "במערך מס הכנסה", כלומר הכנסה שוטפת ורווחי הון; לחדילה זו ניתן תוקף ביום 26.2.2025. אולם הרשות סירבה להחיל אותה על חובות מס שבח. לטענתה, מס הכנסה ומס רווח הון נמנים עם "מערך מס" אחד ו"חשבון" אחד, ולכן זקיפה ביניהם היא פעולה חשבונאית פנימית, ואילו מס שבח מוטל מכוח חוק אחר ומנוהל בחשבון נפרד, כך שקיזוז מולו אפשרי רק לפי חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980, וממועד אישור החזר המס בלבד. במצב ההפוך, כאשר יתרת הזכות היא במס שבח ויתרת החובה במס הכנסה, הרשות מקזזת אוטומטית. במקביל הודיעה הרשות על "חדילה בפועל": נישומים שחויבו בקנס יוכלו לפנות למשרד מיסוי מקרקעין לבחינת הקלה לפי סעיף 192 לפקודה, הקלה שבשיקול דעת וממועד הגשת הדו"ח בלבד.
השופט קירש דחה את ההבחנה. הוא ציין כי המונחים "מערך מס" ו"חשבון" אינם מופיעים בחקיקה, וכי "אופן פעולתם בפועל של מחשבי המשיבה (שע"מ) איננו יכול להכתיב את התוצאה המשפטית המתחייבת". בית המשפט סקר את הזיקות ההדוקות בין חוק מיסוי מקרקעין לפקודת מס הכנסה: סעיף 48ב לחוק רואה את השבח כחלק מההכנסה החייבת לעניין שיעורי המס והזיכויים, כשלב הגבוה ביותר בסולם ההכנסה וכ"מקדמה על חשבון מס הכנסה", ומחייב לכלול אותו בדו"ח השנתי לפי סעיף 131 לפקודה; וסעיפים 91(ד)(3א) ו-91(ד)(5)(א) לפקודה מסדירים חוסר ועודף בתשלום מס שבח מול חישוב המס הסופי. אף בטופס הדו"ח השנתי מדווחים רווח הון ושבח יחד, בשורה אחת. המסקנה: החדילה הייתה צריכה להשתרע גם על חובות מס שבח, ונכונות הרשות להעניק "הקלה" פרטנית במישור המינהלי אף מלמדת שאין מניעה טכנית לבצע את הקיזוז.
בית המשפט דחה גם את הטענה כי המבקש אינו יכול לשמש תובע מייצג משום שלא חב במס שבח בשנה הרלוונטית. הקבוצה הוגדרה מראש ככוללת נישומים שחויבו במס רווח הון ונישומים שחויבו במס שבח, והמבקש נמנה עם קבוצת המשנה הראשונה, שעניינה נפתר בחדילה. בהתבסס על ת"צ 59659-02-20 רייס נ' קרן הגשמה נקבע כי תובע מייצג יכול לייצג תת-קבוצות שאינו משתייך לכל אחת מהן, בהיעדר ניגוד עניינים מובנה ביניהן, ובהתאם לת"צ 54231-01-17 חוסטצקי נ' רשות המיסים, חדילה חלקית אינה פוסלת תובע שהיה כשיר מלכתחילה.
ההחלטה נוגעת לנישומים שמכרו זכות במקרקעין והתחייבו במס שבח, לא שילמו את מלואו בשנת המכירה, ובדו"ח מס ההכנסה לאותה שנה עלה להם החזר מס. לפי ההחלטה, קנס הפיגורים שהוטל עליהם היה צריך להיות מחושב לאחר קיזוז יתרת הזכות, למצער מתחילת השנה שבה הוגש הדו"ח, ולא רק ממועד אישור ההחזר. עם זאת מדובר בהחלטת ביניים: ההליך טרם הסתיים, ובית המשפט ישוב ויידרש לגמול ולשכר הטרחה בגין החדילה שכבר נמסרה ולהוצאות. מעבר למקרה הפרטי, ההחלטה מחדדת עיקרון המוכר גם מתובענות ייצוגיות נגד רשויות מקומיות: חדילה חלקית אינה מסיימת את ההליך, ו"חדילה בפועל" או הקלות פרטניות שבשיקול דעת אינן תחליף להסדרה מחייבת של דרך הגבייה.
אם גם אתם חויבתם בקנסות פיגורים, בריבית או בתשלומי חובה אחרים בידי רשות ציבורית בלי שנזקפו לזכותכם יתרות זכות או החזרים המגיעים לכם, ייתכן שקיימת לכם עילה לבדיקה משפטית. ניתן לפנות למשרדנו לבחינה ראשונית של המקרה ולקבלת ייעוץ מקצועי בהתאם לנסיבות.
