בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט איל באומגרט) אישר ביום 22.6.2026 הודעת חדילה מוסכמת שהגישה עיריית חריש בת"צ 63324-11-24 אביעזיז נ' עיריית חריש, ודחה בהתאם לכך את בקשת האישור, תוך פסיקת גמול ושכר טרחה בהתאם להסכמת הצדדים. המבקש בהליך הוא עו"ד יוסף-חי אביעזיז, בעל משרדנו, שהגיש את הבקשה כתושב העיר ויוצג על ידי עו"ד אסף ברקוביץ.
בקשת האישור הוגשה ביום 3.12.2024. נטען בה, בין היתר, כי העירייה אינה מודיעה לתושבים על יתרות זכות הרשומות לטובתם בחשבון הארנונה – יתרות שנוצרות, למשל, בעקבות תשלומי יתר, תיקון שומה או עזיבת נכס – וכי בניגוד לדין היא אינה זוקפת את יתרות הזכות למועד המוקדם ביותר. עילה זו, של החזקת יתרות זכות בלא השבה, בלא קיזוז ובלא יידוע, נדונה בשנים האחרונות בכמה רשויות, ובהן עיריית בני ברק (ת"צ 1941-08-20 בליי נ' עיריית בני ברק) והמועצה המקומית מיתר.
ביום 3.3.2025, בתוך תקופת תשעים הימים שקובע סעיף 9(א) לחוק תובענות ייצוגיות, הגישו הצדדים הודעת חדילה מוסכמת, שלפיה העירייה חדלה מהגבייה שבשלה הוגשה הבקשה. סעיף 9(ב) לחוק מורה כי בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות אם הרשות הודיעה על חדילה והוכח כי חדלה מהגבייה במועד הקובע. בית המשפט קבע כי ההודעה הוגשה במועד, ועל כן אישר אותה ודחה את בקשת האישור.
הדרך לאישור לא הייתה קצרה. בהחלטה מיום 26.8.2025 העיר בית המשפט כי הצדדים לא הגישו עדכון, כפי שהתחייבו בהודעת החדילה, בנוגע למחיקת יתרות חובה שמקורן בריבית, וכי מנגנון היידוע שהוצע – פרסום באתר האינטרנט של העירייה – אינו מספיק ביחס לנישומים שכתובתם אינה מעודכנת בפנקסי העירייה. בית המשפט דרש להוסיף אמצעי יידוע נוסף, כגון דואר אלקטרוני, דואר רגיל או מסרון, לפי המען הרשום במרשם האוכלוסין. עוד ציין בית המשפט פער משמעותי בין חוות הדעת של מומחי הצדדים בשאלת התועלת שהניב ההליך.
בסופו של דבר הגישו הצדדים ביום 18.6.2026 הודעה מוסכמת לסיום ההליך. באשר לרכיב ריבית החובה שנצברה לחובת נישומים שבאותו מועד הייתה רשומה לזכותם יתרת זכות, הובהר כי השבה ישירה ופרטנית אינה ניתנת לביצוע מבחינה טכנית; לפיכך הוסכם כי חלף השבה ישירה תקצה העירייה פעילות לטובת אנשי מילואים ומשפחותיהם תושבי חריש, בגובה התועלת שנקבעה לרכיב זה בחוות דעת המומחה מטעם העירייה – 32,942 ש"ח. בית המשפט ציין כי המבקש ובא כוחו איתרו הפרה של הדין, ערכו בדיקות והגישו בקשה בסוגיה חשובה שראוי היה לבררה, הנתמכת בחוות דעת מומחה, וכי "אין המדובר רק בהטבה לעבר אלא גם בתועלת עתידית בעלת משקל לחברי הקבוצה".
המשמעות המעשית לתושבים היא כפולה. ראשית, רשות מקומית המחזיקה יתרות זכות של נישומים צפויה להידרש ליידע אותם באופן אפקטיבי ולזקוף את היתרות למועד הנכון, ולא רק לפרסם הודעה כללית באתר. שנית, פסק הדין ממחיש כי גם לאחר הודעת חדילה בית המשפט מוסיף לפקח על אופן ביצועה – על מנגנון היידוע, על טיפול ביתרות חובה שמקורן בריבית ועל כימות התועלת – ואינו מסתפק בהצהרה כללית של הרשות.
אם גם אתם שילמתם ארנונה ביתר, עזבתם נכס או קיבלתם תיקון שומה, ולא קיבלתם הודעה על יתרת זכות או השבה שלה בצירוף ריבית, ייתכן שקיימת לכם עילה לבדיקה משפטית. ניתן לפנות למשרדנו לבחינה ראשונית של המקרה ולקבלת ייעוץ מקצועי בהתאם לנסיבות.
