בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת יעל מושקוביץ) אישר ביום 2.11.2026 הסדר פשרה בת"צ 16429-06-23 ליבוביץ נ' בנק הפועלים בע"מ, שעניינו גביית דמי כרטיס אשראי מלקוחות בתום שנת פטור, בלי שנמסרה להם הודעה מוקדמת על סיום ההטבה. הבנק ישלם 30,000 ₪ לקרן לניהול וחלוקת כספים, הגמול ושכר הטרחה שהומלצו – 15,000 ₪ ו-60,000 ₪ – אושרו כלשונם, והבנק קיבל פטור מהמחצית השנייה של האגרה, חרף התנגדות היועצת המשפטית לממשלה.
המבקש, עורך דין במקצועו, הנפיק ביום 25.2.2021 כרטיס Gold Mastercard בסניף הבנק, לאחר שנמסר לו כי כחבר במועדון לקוחות יהיה פטור מדמי כרטיס למשך שנה. הכרטיס שימש גיבוי בלבד ולא נעשה בו שימוש. בחודש מרץ 2023 גילה המבקש כי מאז 24.2.2022 – בחלוף שנה בדיוק – נגבים ממנו 19.25 ₪ מדי חודש. טענתו המשפטית נשענה על סעיף 5(ב)(1) לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), המחייב תאגיד בנקאי להודיע ללקוח על סיום הטבה שניתנה לתקופה העולה על שלושה חודשים, לפחות שבועיים מראש. הבנק השיב כי הודעה אכן נשלחה – על ידי חברת מקס איט, המתפעלת את הכרטיס, בגוף מכתבי החיובים לחודשים דצמבר 2021 וינואר 2022 – וכי המבקש הודה שלא עיין בהם כלל. המבקש מצדו הצביע על כך שבאותו מכתב חיובים עצמו שלחה מקס איט הודעה נפרדת על הקטנת מסגרת האשראי, קרי, לא הייתה כל מניעה לשלוח הודעה נפרדת גם על תחילת הגבייה.
הסדר הפשרה גובש בגישור, במקביל להליך דומה נגד מקס איט (ת"צ 26921-06-23 שביט חתוקה). הנתונים שנאספו בגישור הם לב ההסדר: 9,313 כרטיסים שבהם הסתיימה הטבת פטור שנתית מלאה; מתוכם, 604 כרטיסים שלגביהם נקט הלקוח פעולה אקטיבית – פנייה למוקד, ביטול או בקשה להארכת ההטבה – בתוך שישה חודשים מתחילת הגבייה. דמי הכרטיס שנגבו מ-604 הלקוחות הללו הסתכמו ב-29,707.69 ₪, בממוצע כ-49 ₪ ללקוח על תקופה של כ-2.3 חודשים. מכאן סכום הפשרה: 30,000 ₪, ללא "מקדם פשרה", שיועברו במלואם לקרן, משום שעלות איתור כל לקוח וחישוב ההשבה המדויקת עולה על הסכום שהיה מגיע לו. בית המשפט ייעד את הכספים לתחום הצרכנות, המודעות הצרכנית והחינוך הפיננסי.
בבחינת סיכויי ההליך ציין בית המשפט כי יש משקל לטענות המבקש – ההודעה לא נשלחה על ידי הבנק עצמו, והוצנעה בדף חיובים שעה שמקס איט ידעה לשלוח הודעות נפרדות בעניינים אחרים. מנגד, וזה הנתון החשוב לעתיד, בית המשפט נטה לקבל את עמדת הבנק בדבר תיקון מס' 37 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח): התיקון, שנחקק בינואר 2024 ונכנס לתוקף ביולי 2024, מחייב במפורש הודעה על סיום הטבה בנקאית בדף נפרד ועצמאי – ועצם הצורך בתיקון מלמד, כך נקבע מבלי לקבוע מסמרות, כי חובה כזו לא חלה במתכונתה המחמירה קודם לכן. הנה כי כן, מי שהטבתו הסתיימה אחרי יולי 2024 בלי הודעה נפרדת עומד על קרקע משפטית איתנה הרבה יותר ממי שהדבר אירע לפני כן.
שני רכיבים בפסק הדין ראויים לתשומת לב מיוחדת. ראשית, הגמול ושכר הטרחה – 75,000 ₪ יחד – עולים פי שניים וחצי על הפיצוי לקבוצה, הרבה מעבר לשיטת האחוזים שבהלכת רייכרט. בית המשפט אישר אותם בכל זאת, מן הטעם שהפיצוי הנמוך לא נבע מחולשת העילה אלא מנתון שלא יכול היה להיות ידוע למבקש בעת הגשת הבקשה – היקפה המצומצם של הקבוצה שפעלה בפועל – וכן נוכח הדמיון להליך שביט חתוקה, שבו נפסקו למייצגים למעלה מ-500,000 ₪. שנית, הפטור מהמחצית השנייה של האגרה: המדינה טענה, על יסוד נתון שלפיו בשנת 2025 התבקש פטור כזה בכ-82% מהסדרי הפשרה שנבחנו, כי גישור וחיסכון בזמן שיפוטי אינם "טעם מיוחד". בית המשפט דחה את העמדה, והבחין בין פשרה המושגת בשלב מתקדם לבין פשרה שהושגה אחרי דיון אחד בלבד, שבה נעילת השער בפני פטור "עלולה לייצר תמריץ שלילי" לסיום מוקדם של הליכים.
המשמעות המעשית ללקוחות הבנקים כפולה. מי שביטל כרטיס או ביקש הארכת הטבה בעקבות תחילת הגבייה – עניינו הובא בחשבון בפשרה, וקם כלפיו מעשה בית דין. לעומת זאת, לקוחות שהמשיכו לשלם ולא פעלו, נותרה בידם האפשרות להגיש תביעה אישית, שכן מעשה בית הדין כלפיהם הוא במישור הקבוצתי בלבד. וברי כי הלקח הכללי יפה לכל הטבה בנקאית מוגבלת בזמן: לרשום את מועד הסיום, לבדוק את דפי החיוב, ומאז יולי 2024 – לעמוד על כך שהודעת הסיום תגיע בדף נפרד, כפי שמחייב החוק.
אם גם אתם גיליתם חיוב בדמי כרטיס, עמלה או דמי ניהול שהחלו להיגבות בתום תקופת פטור בלי הודעה ברורה מראש, ייתכן שקיימת לכם עילה לבדיקה משפטית. ניתן לפנות למשרדנו לבחינה ראשונית של המקרה ולקבלת ייעוץ מקצועי בהתאם לנסיבות.
