
בג"ץ נתן תוקף לעמדת המדינה שלפיה מזכירות בית המשפט אינה מוסמכת לדרוש עותקים מודפסים של כתבי טענות שהוגשו בנט המשפט, אלא מכוח סמכות מפורשת בדין. עותק נייר יוגש רק לפי החלטה פרטנית שניתנה בתיק מסוים.
כתב הטענות הוגש בנט המשפט, ואז מגיעה דרישה להמציא גם עותק מודפס. עתירה שהוגשה נגד הנוהג הזה הביאה להנחיה חדשה של הנהלת בתי המשפט, ובית המשפט העליון עיגן אותה בפסק דין.
בפסק דין מיום 15.11.2026 מחק בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, עתירה שהוגשה נגד מנהל בתי המשפט ומשיבים נוספים, לאחר שקבע כי ההליך מיצה את עצמו. את פסק הדין כתבה השופטת דפנה ברק-ארז, בהסכמת השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ.
על מה הוגשה העתירה?
לפי תקנה 161 לתקנות סדר הדין האזרחי, המצאת כתבי בית דין יכולה ככלל להיעשות באמצעים אלקטרוניים. העותרים, עורך דין המייצג בהליכים אזרחיים וחברה לתועלת הציבור שבבעלותו, טענו כי למרות זאת נדרשים בעלי דין להגיש גם עותקי נייר. לדבריהם הדבר נעשה הן בהחלטות שיפוטיות פרטניות והן ב"הנחיות גורפות" שנותנות המזכירויות בחלק מהערכאות. לשיטתם אין לכך מקור סמכות, גם לא בתקנה 176(א), המקנה לבית המשפט סמכות כללית לתת הוראות בענייני סדר דין.
ההנחיה שיצאה בעקבות העתירה
במאי 2026, ביום שבו הגישה המדינה את תגובתה לעתירה, הוציאה הנהלת בתי המשפט הנחיה למזכירויות: לחדול ממשלוח דרישות גורפות להגשת עותקי נייר של כתבי טענות על בסיס הנחיות מנהליות או החלטות גנריות. לפי ההנחיה, עותק נייר יוגש רק בכפוף להחלטה שיפוטית פרטנית שניתנה בתיק מסוים, ואת ההחלטה יש להמציא לצדדים.
העותרים הלינו על כך שההנחיה נשלחה בדואר אלקטרוני פנימי ולא פורסמה לציבור המתדיינים. המדינה הציעה שההנחיה תקבל ביטוי בהחלטה שיפוטית, וכך נעשה: בית המשפט נתן תוקף לעמדה שלפיה המזכירות אינה מוסמכת לדרוש עותקי נייר אלא מכוח סמכות מפורשת בדין, וכי הגשתם תיעשה רק בכפוף להחלטה פרטנית בתיק מסוים.
מה נותר בעינו?
הקביעה מתייחסת להליכים שעליהם חלות תקנות סדר הדין האזרחי, ושלא נקבעה לגביהם חובה להגיש עותקים פיזיים נוסף על ההגשה בנט המשפט. היא אינה גורעת מהוראות מפורשות בדינים אחרים. המדינה הפנתה, לדוגמה, לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק ולתקנות סדר הדין הפלילי, המורות על הגשת עותקים לבית המשפט.
בית המשפט הוסיף, במאמר מוסגר, כי מקובלת עליו ככלל עמדת המדינה שלפיה תקנה 176(א) מסמיכה את בית המשפט להורות גם על אופן הגשת המסמכים. מי שחולק על החלטה כזאת בתיק מסוים צריך לתקוף אותה בהליך ערעורי מתאים, ולא בעתירה לבג"ץ.
העתירה נמחקה, אך בית המשפט ציין כי היא תרמה להבהרת הפרקטיקה הראויה, וכי בכל הנוגע להנחיות הגורפות של המזכירויות הסעד המבוקש התקבל במלואו. המדינה חויבה בהוצאות העותרים בסך 8,000 ש"ח.
מה כדאי לקחת מפסק הדין?
כאשר מתקבלת דרישה להגיש עותק מודפס של כתב טענות בהליך אזרחי, כדאי לבדוק מה מקורה: החלטה שיפוטית שניתנה בתיק עצמו, הוראה מפורשת בדין, או הודעה כללית של המזכירות. לפי העמדה שקיבלה תוקף בפסק הדין, דרישה גורפת של המזכירות אינה מספיקה.
החלטה שיפוטית פרטנית המורה על הגשת עותק נייר מחייבת, והדרך לחלוק עליה היא בהליך ערעורי מתאים.
מקור: בג"ץ 72650-02-26 בן-צבי ואח' נ' מנהל בתי המשפט ואח', פסק דין מיום 15.11.2026, השופטים דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ.
הכתבה מבוססת על נוסח פסק הדין שנמסר לעיון. אין באמור ייעוץ משפטי פרטני.
משרדנו מתמחה בעתירות מנהליות. אם אתם מבקשים לבחון הליך נגד החלטה או נוהג של רשות ציבורית, ניתן ליצור קשר עם המשרד לבחינה ראשונית של המקרה.