מלווה חוץ-בנקאי רשאי לגבות ריבית גבוהה מזו של הבנקים, אך רק בגבולות החוק, ורק בשיעור שהוסכם בחוזה. בהחלטה מיום 5.10.2026 בת"צ 45559-08-23 גרינפלד ואח' נ' אובליגו א.א.פ. אדוונס פייננס (2016) בע"מ, אישר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופטת הלית סילש) באופן חלקי תובענה ייצוגית נגד חברת אשראי חוץ-בנקאית בגין הלוואות המובטחות במשכנתא על דירת מגורים.
בשנת 2018 נטלו המבקשים הלוואת בלון לשנה בסך 360,000 ש"ח, לא צמודה, המובטחת במשכנתא מדרגה שנייה על דירתם. הריבית הנומינלית שנקבעה בהסכם הייתה 14.55%, והעלות הממשית שנקבה בו 15.055%, מתחת לתקרה של 15.1% שהייתה בתוקף. דא עקא, לפי חוות דעת המומחה מטעם המבקשים, לוח הסילוקין חושב לפי 14.75%, והעלות הממשית בפועל עלתה על התקרה (לפי חוות הדעת, כ-15.6% עד 15.8%). המלווה לא הציגה חוות דעת נגדית.
הטענה הראשית של המבקשים הייתה שאובליגו היא "מוסד כספי" ולכן "תאגיד בנקאי", שעליו חלות מגבלות הריבית בהלוואות משכנתא לפי סעיף 3(א1) לחוק הריבית ולפי סעיף 2א(ב) לצו הריבית. בית המשפט דחה טענה זו. לאובליגו אין רישיון בנק, אלא רישיון למתן אשראי לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, וחוק זה מחריג במפורש תאגידים בנקאיים. תיקון 33 לחוק הבנקאות, שמחק את המונח "מוסד כספי" מההגדרה, מחזק את המסקנה. העובדה שבתשקיף החברה הופיע המונח "מוסד כספי" לעניין מע"מ אינה הופכת אותה לבנק, שכן לאותו מונח משמעות שונה בחוקים שונים.
בית המשפט הוסיף, באמרת אגב, שתי הערות שכדאי להכיר: סעיף 2א(ב) לצו הריבית חל גם על הלוואות משכנתא בנקאיות שאינן צמודות, אך הוא מגביל רק את ריבית הפיגורים, ולא את הריבית בתקופת ההלוואה.
כאן נמצאה העילה. על ההלוואה חל חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג-1993, בנוסחו לפני תיקון 5 (כיום חוק אשראי הוגן). בית המשפט קבע כי גבייה לפי ריבית גבוהה מזו הנקובה בהסכם מפרה לכאורה את חובת הגילוי בסעיף 3, וכי עלות ממשית החורגת מהתקרה מפרה לכאורה את סעיף 5. המלווה טענה שבסוף התקופה נערכת התחשבנות מתקנת, אך נקבע כי קיזוז בדיעבד אינו מכשיר גבייה ביתר בתקופת הביניים. משלא נטען לטעות חד-פעמית, עולה חשש להתנהלות שיטתית.
בית המשפט מתח ביקורת חריפה על התנהלות המבקשים, שלא פרעו את ההלוואה, וקבע כי אינם זכאים להחזר בגין סכומים שלא שילמו. עם זאת, משום שהשאלה משפטית במהותה, לא נפסלו כתובעים מייצגים, והתנהלותם עשויה להישקל בקביעת הגמול.
הקבוצה כוללת כל לווה שנטל מאובליגו, בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה, הלוואה המובטחת במשכנתא או במשכון על דירת מגורים, ושממנו נגבה יותר מהנקוב בהסכם, נגבתה ריבית מעל המותר, או שהוצגו לו יתרות שלא בהתאם לחוק. הסעדים הם צו מניעה, השבה בצירוף הצמדה וריבית, ופיצוי. אובליגו חויבה בשכר טרחה של 20,000 ש"ח, וההליך ממשיך להתברר.
מי שנטל הלוואה חוץ-בנקאית בשעבוד דירה צריך להשוות בין הריבית הנקובה בחוזה לבין זו שעל פיה חושב לוח הסילוקין בפועל. פער של עשירית האחוז נשמע זניח, אך הוא עשוי להיות ההבדל בין ריבית מותרת לריבית שחורגת מהתקרה שבחוק.
הבהרה: האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הדין וההלכה הפסוקה מתעדכנים, וכל מקרה תלוי בנסיבותיו. לבחינת מקרה קונקרטי מומלץ לפנות לייעוץ פרטני.