
ביום 29.10.2026 ניתנו בשני בתי משפט מחוזיים שני פסקי דין שעוסקים, מזוויות שונות, בשאלה אחת: מה קורה כאשר גוף גדול משיב כסף שקיבל, אך משיב אותו "יבש" – בלי הפרשי הצמדה וריבית, או עם שערוך חלקי בלבד. בבית המשפט המחוזי בחיפה אישר השופט איל באומגרט הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד חברת השייט MSC Cruises SA (ת"צ 2863-05-24), שעניינה החזרים ללקוחות שהפלגותיהם בוטלו. בבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה סגנית הנשיא, השופטת רחל ברקאי, באופן חלקי תביעה של חברת יזמות נגד עיריית בת ים (ת"א 27862-07-22), וחייבה את העירייה להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק על דמי שימוש בסך 5 מיליון ש"ח שהחזיקה בידיה כשבע שנים.
בעניין MSC טען המבקש, שרכש כרטיסים להפלגה שבוטלה עקב מלחמת חרבות ברזל, כי הלקוחות זכאים לקבל, נוסף על ההחזר עצמו, הפרשי ריבית והצמדה ממועד התשלום, וכי עסקה שנקבעה בדולרים צריכה להיות מושבת לפי שער הדולר ביום ההחזר. החברה השיבה כי אין חובה עצמאית לשערך תשלומי השבה חוזיים. בעקבות גישור לפני השופט בדימוס פרופ' יורם דנציגר הוסכם על הטבה כוללת בשווי 168,307 ש"ח, בשלושה שלבים: זיכוי אישי של 30 דולר לכרטיס לחברי הקבוצה שיפנו תוך שנה; אם היתרה לא תמומש – "הנחה עיוורת" של 25 דולר לכרטיס בהזמנות ישירות בישראל למשך שנה נוספת; ומה שיוותר יועבר לקרן לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות. החברה התחייבה גם להוסיף לתנאים הכלליים שלה אפשרות לשלם בדולר, כך שהחזר עתידי יהיה צמוד לדולר.
היועצת המשפטית לממשלה לא התנגדה להסדר, אך העירה כי ההנחה העיוורת מיטיבה גם עם לקוחות עתידיים ולא רק עם חברי הקבוצה, וכי הגמול ושכר הטרחה המוצעים – 60,000 ש"ח, כ-35% מסכום הפשרה – מופרזים. בית המשפט דחה את ההערה הראשונה, בהסתמך על נתון שהציגה החברה ולפיו כ-45% מלקוחותיה הישראלים הם לקוחות חוזרים, ועל פסיקה המכירה בהנחה עיוורת כמנגנון פיצוי מקובל כאשר לא ניתן לזהות את חברי הקבוצה. לעומת זאת, את ההערה השנייה קיבל: בהתאם למדרגות שנקבעו בע"א 2046/10 רייכרט, ובשים לב לפער בין סכום התביעה (מעל 2.5 מיליון ש"ח) לבין ההטבה בפועל, הועמדו הגמול ושכר הטרחה על 25% מסכום הפשרה – 42,000 ש"ח בתוספת מע"מ. ההפרש, 18,000 ש"ח, יועבר לקרן, כפי שהתיר בית המשפט העליון ברע"א 1394/24 אופטיקה הלפרין. בית המשפט אף פטר את הצדדים מהמחצית השנייה של האגרה, משום שההליך הסתיים לאחר קדם משפט אחד בלבד.
בעניין עיריית בת ים התמונה שונה בתכלית. החברה זכתה בשנת 2016 במכרז להקמת בית דיור מוגן על מגרש שייעודו התכנוני היה מבני ציבור וחינוך, ושילמה לעירייה מראש דמי שימוש של 5 מיליון ש"ח בתוספת מע"מ, עוד לפני שהתקיימו התנאים המתלים – שינוי התב"ע ואישור שר הפנים לפי סעיף 188 לפקודת העיריות. כבר בנובמבר 2016 הודיע משרד הפנים לעירייה כי "לא ניתן לאשר את ההסכם", ובשנים שלאחר מכן חזר על עמדתו במכרזים דומים של העירייה. העירייה לא גילתה זאת לחברה, חתמה עמה על שתי תוספות להסכם, ואף סיכמה עמה כי תפנה למשרד הפנים – פנייה שלא נעשתה. רק בשנת 2021 נחשפה החברה למכתבים, ודמי השימוש הושבו לה באפריל 2023, לאחר הגשת התביעה, כשהם צמודים למדד עד פברואר 2021 בלבד.
בית המשפט קבע כי לא הוכחה הטעיה במזיד בשלב פרסום המכרז, אך משנתקבלה עמדת משרד הפנים חלה על העירייה, מכוח חובת תום הלב בקיום חוזה, חובה לגלותה ליזם – "בפרט עת החזיקה תחת ידיה סך של למעלה מ-5 מיליון ש"ח מכספי החברה". בית המשפט דחה את מרבית ראשי הנזק שנתבעו – ריבית הסכמית על הלוואת בעלים, "קנס" על הארכת הלוואה, דמי ייזום ואובדן עסקה עם שותף – כספקולטיביים או כנטולי קשר סיבתי. עם זאת נפסק כי השערוך צריך להימשך עד מועד ההשבה בפועל ולא עד מועד הביטול (הפרשי הצמדה בסך 493,751 ש"ח), כי על הקרן תתווסף ריבית כחוק ממועדי התשלום בשנת 2016 ועד לתשלום בפועל, כי העירייה תשיב הוצאות תכנון וקידום בסך 986,814 ש"ח, וכי תישא בהוצאות משפט של 500,000 ש"ח בתוספת מע"מ. בסיום פסק הדין נכתב כי התנהלות העירייה "יש להוקיע" וכי ראוי שרשויות אחרות ילמדו ממנה.
שני פסקי הדין מלמדים על אותו עיקרון משני צדדיו. כאשר גוף מסחרי מחזיק בכספי צרכנים רבים, הדרך לתקן השבה חסרה היא לרוב תובענה ייצוגית, והמחיר של הסכמה מוקדמת הוא הטבה צנועה יחסית ושכר טרחה שבית המשפט מפקח עליו בקפדנות. כאשר רשות ציבורית מחזיקה בכסף של גורם יחיד, הדין מחייב אותה לנהוג בשקיפות, ושערוך חלקי אינו מספיק: מי שהוסכם עמו על השבה משוערכת זכאי להצמדה עד יום ההחזר בפועל, ורשות שהסתירה מידע מהותי עלולה להתחייב גם בריבית כחוק ובהוצאות שהוציא הצד השני בהסתמך על מצגיה. חשוב לזכור שבשני המקרים הכסף הוחזר בסופו של דבר – אך הוויכוח על ההצמדה והריבית נמשך שנים ונדרש לו הליך משפטי.
אם גם אתם קיבלתם החזר כספי מרשות מקומית, מתאגיד מים או מחברה מסחרית בלי הפרשי הצמדה וריבית, או לאחר עיכוב ממושך, ייתכן שקיימת לכם עילה לבדיקה משפטית. ניתן לפנות למשרדנו לבחינה ראשונית של המקרה ולקבלת ייעוץ מקצועי בהתאם לנסיבות.