
בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת מיה רויזמן-אלדור) חייב ביום 14.11.2026 חברה פרטית ואת בעל השליטה בה, ביחד ולחוד, לשלם לעיריית רמת גן חוב ארנונה של 279,492.6 ש"ח על נכס עסקי (ת"א 28515-11-21 עיריית רמת גן נ' אלייה שירת הים אחזקות ונכסים בע"מ). פסק הדין מדגים כיצד חוב ארנונה של חברה שהפסיקה לפעול עובר אל בעל השליטה באופן אישי, ומה נדרש ממנו כדי להימנע מכך.
הרקע: חוב ארנונה על נכס עסקי ברמת גן
החברה הייתה רשומה בספרי העירייה כמחזיקה בנכס שאינו משמש למגורים, והנתבע השני מחזיק במלוא מניותיה. העירייה תבעה 305,852.60 ש"ח: הפרשי ארנונה לשנים 2014–2016, שנקבעו בהסכם פשרה שקיבל ביוני 2017 תוקף של החלטת ועדת הערר, וחובות ארנונה שוטפים ממרץ 2017 עד אוקטובר 2021. הנתבעים הכחישו את החוב, טענו להתיישנות ולתשלומים שלא נזקפו לזכותם, וטענו כי אין עילה לחייב את בעל השליטה אישית.
טענות על סיווג ושטח: בהשגה ובערר, לא בתביעת הגבייה
בית המשפט קבע כי העירייה הוכיחה את החוב. לפי סעיף 318 לפקודת העיריות, פנקסי העירייה הם ראיה לכאורה לשומה, והנתבעים לא הביאו ראיה לסתור. טענותיהם על סיווג הנכס, שטחו והשימוש בו נדחו: טענות כאלה יש להעלות בהשגה למנהל הארנונה ובערר לוועדת הערר, ובית המשפט האזרחי אינו דן בהן אלא במקרים חריגים. לגבי השנים 2018 ואילך לא הוגשה השגה כלל, ולכן השומות סופיות. גם טענת ההתיישנות נדחתה: החוב לשנת 2014 היה שנוי במחלוקת בהליכי השגה וערר, נעשה סופי רק ביוני 2017, והתביעה הוגשה בנובמבר 2021.
הנתבעים טענו כי שילמו לעירייה סכומים ניכרים על חשבון החוב. העירייה הסבירה שהכספים נזקפו לחובות ישנים יותר של החברה, שנתבעו בהליכים אחרים. בית המשפט עמד על המתח בין סעיף 50 לחוק החוזים, המאפשר לחייב לקבוע לאיזה חוב ייזקף תשלומו, לבין סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), שלפיו התשלום נזקף תחילה לחוב המוקדם ביותר. הוא לא הכריע בשאלה איזו הוראה גוברת, משום שהנתבעים ממילא לא הוכיחו שהורו לזקוף את התשלום לחוב שבתביעה. מסכום התביעה הופחתו רק 26,360 ש"ח, ששילם כונס נכסים שמונה לנכס.
מתי בעל שליטה חב אישית בחוב ארנונה של חברה
סעיף 8(ג) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992, מאפשר לרשות מקומית לגבות חוב ארנונה סופי מבעל השליטה בחברה פרטית, כשהנכס אינו משמש למגורים והחברה אינה דייר מוגן בו, בהתקיים הנסיבות שבסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה. לפי סעיף 119א(א)(3), כאשר חברה התפרקה או הפסיקה את פעילותה בלי לשלם חוב סופי, רואים את נכסיה כאילו הועברו לבעלי השליטה בלא תמורה. בעל שליטה לעניין זה הוא מי שמחזיק, לבדו או עם קרובו, ב-25% לפחות מאחת הזכויות בחברה. הרשות אינה נדרשת להוכיח שנכסים הוברחו בפועל, והנטל לסתור את החזקה מוטל על בעל השליטה.
כאן התקיימו כל התנאים. הפסקת הפעילות נלמדה ממסמך של רשויות המס שלפיו לחברה אין אישור ניהול ספרים ואישור ניכוי מס במקור בתוקף, ובעל השליטה, שטען כי החברה פעילה, לא הציג דוחות כספיים, דיווחים למע"מ או ראיה אחרת לפעילות. גם את החזקה לא סתר: בהתאם לע"א 2139/08 הלל נ' המועצה המקומית כפר שמריהו, עליו להראות בעדויות ובמסמכים שכל נכסי החברה במועד הפסקת הפעילות שימשו לפירעון חובותיה, והוא לא הציג ולו מסמך כלכלי אחד. בית המשפט הוסיף, על יסוד פסיקה של בתי המשפט המחוזיים, כי בעל שליטה שלא סתר את החזקה חב במלוא חוב החברה, ולא רק עד שווי הנכסים שהועברו אליו. לחוב נוספו הפרשי הצמדה וריבית והוצאות בסך 30,000 ש"ח, בין היתר בשל דחיות חוזרות של הדיונים לבקשת הנתבעים.
מה כדאי לעשות: לקחים לבעלי חברות
לבעלי מניות בחברות פרטיות המחזיקות בנכס עסקי כדאי לזכור ארבעה דברים. הפסקת הפעילות אינה מוחקת את חוב הארנונה, ועלולה להעביר אותו אליהם אישית. מי שסבור שהחיוב שגוי צריך להגיש השגה במועד, בכל שנת מס, כי בתביעת הגבייה כבר לא יישמעו טענות על סיווג ושטח. בעת תשלום לעירייה כשיש כמה חובות, רצוי לציין בכתב לאיזה חוב מיועד התשלום ולשמור אסמכתה, אף שהשאלה אם העירייה מחויבת לכך טרם הוכרעה בפסיקה מחייבת. ולבסוף, כשחברה מפסיקה לפעול יש לתעד מה נעשה בנכסיה ולאילו נושים שולם, משום שזה החומר שיידרש כדי לסתור את החזקה. מדובר בפסק דין של בית משפט שלום, שאינו הלכה מחייבת, אך הוא מיישם פסיקה עקבית של בית המשפט העליון.
אם גם אתם קיבלתם דרישה אישית לתשלום חוב ארנונה של חברה, או שהעירייה נוקטת נגדכם הליכי גבייה, ייתכן שקיימת לכם עילה לבדיקה משפטית. ניתן לפנות למשרדנו לבחינה ראשונית של המקרה ולקבלת ייעוץ מקצועי בהתאם לנסיבות.
האמור בכתבה זו הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני בהתאם לנסיבות כל מקרה.
קראו גם
- גביית חובות ארנונה: מה הרשות רשאית לעשות לפני עיקול, ומה לא
- חיוב ארנונה שגוי: איך מזהים טעות בחשבון ומה עושים
- תשלומים שרשות מקומית גובה ללא מקור בדין: איך מזהים ומה עושים
- חיוב ארנונה רטרואקטיבי על בית שלא חויב מעולם: הערעור נדחה על הסף
- תביעה על ארנונה: איך תובעים את העירייה, ומה עושים כשהעירייה תובעת אתכם