העליון: הסתלקות מתוגמלת נדחתה – ואין לחייב את הנתבעת בתשלום לקרן

נכתב על ידי:

עו"ד יוסף-חי אביעזיז

שתפו את הכתבה:

אולם בית משפט ריק עם דוכן שופטים וכיסאות כחולים – דיונים והליכים בבית המשפט

בית המשפט העליון (השופטים עופר גרוסקופף, יחיאל כשר ורות רונן) קיבל ביום 4.10.2026 את ערעורה של רשת פרשמרקט בע"א 32740-11-25 פרשמרקט בע"מ נ' מזור, וביטל הוראה שחייבה אותה להעביר 120 אלף ש"ח לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד. ההוראה ניתנה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, שאישר הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית אך דחה את התגמול שעליו הסכימו הצדדים. העליון קבע כי משנמצא שלבקשת האישור לא היה בסיס, לא הייתה הצדקה לחייב את הנתבעת בתשלום כלשהו.

בקשת האישור הוגשה בדצמבר 2023, ונטען בה כי פרשמרקט אינה מציגה את מחירי מוצרי הטבק בסניפיה, בניגוד לדיני הגנת הצרכן. פרשמרקט השיבה עוד בשלב הפנייה המוקדמת כי לא רק שאין עליה חובה כזו, אלא שחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ"ג-1983, אוסר עליה לעשות כן. באוקטובר 2024, לפני שהוגשה תשובה לבקשת האישור, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להסתלקות מתוגמלת. פרשמרקט התחייבה להציב מחירון במקום בולט בעמדות מכירת הטבק ולהוזיל את מחירי מוצרי הטבק ביחס לרשת מתחרה, בשווי כולל של עד 600 אלף ש"ח, והצדדים המליצו על גמול ושכר טרחה בסך 120 אלף ש"ח בתוספת מע"מ.

בית המשפט המחוזי הורה להעביר את הבקשה לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, וזו התנגדה לה. לעמדתה, הצגת מחירון גלוי לכלל הלקוחות סותרת את חוק איסור הפרסומת, והדרך ליישב בין הדינים היא קטלוג מחירים הנגיש רק ללקוח המבקש לרכוש מוצרי טבק. על רכיב ההוזלה נאמר כי אינו מיטיב עם הקבוצה ואף עלול לפגוע בבריאות הציבור. המחוזי אימץ עמדה זו: הוא אישר את ההסתלקות, דחה את ההסדרים שעליהם הוסכם, וקבע כי בקשת האישור נועדה לכישלון מלכתחילה וכי אין מקום לתגמל את מגישיה. עם זאת הורה כי הסכום שהומלץ כגמול ושכר טרחה יועבר לקרן.

על רכיב זה בלבד ערערה פרשמרקט, בשתי טענות: עקרונית, שלבית המשפט אין סמכות להסיט לקרן סכומים שהומלצו כגמול ושכר טרחה בהסתלקות מתוגמלת; ופרטנית, שבנסיבות המקרה לא הייתה הצדקה לחייבה בתשלום. העליון קיבל את הטענה הפרטנית. השופט גרוסקופף חזר על הכלל שלפיו אין פוסקים גמול ושכר טרחה בהסתלקות, והסתלקות מתוגמלת היא חריג (ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ). הוא הדגיש כי "התשלום לקרן איננו צדקה או נדבה", אלא תשלום לציבור בשל התנהלות לקויה של הנתבע. מאחר שהמחוזי דחה את טענות בקשת האישור לגופן וקבע שההליך לא הניב תועלת של ממש לקבוצה, לא נותר בסיס לתשלום, גם אם הנתבעת הייתה נכונה לשלם סכום מסוים כקניית סיכון במסגרת ההסדר שנדחה.

השאלה העקרונית נותרה בלא הכרעה. העליון ציין כי סמכותו של בית המשפט להעביר לקרן סכומים שהומלצו כגמול ושכר טרחה הוכרה בהסדרי פשרה, אך לא ראה צורך לקבוע אם היא קיימת גם בהסתלקות מתוגמלת. נציג היועצת המשפטית לממשלה הבהיר כי לעמדת המדינה הסמכות קיימת. הערעור התקבל בלא דיון לפני ההרכב, לאחר שבא כוח המבקשת המייצגת הודיע שאינו מתנגד לו, ולא נפסקו הוצאות.

לפסק הדין משמעות מעשית לשני הצדדים בהליך הייצוגי. מבחינת נתבעים, הסכמה לשלם במסגרת הסדר הסתלקות אינה הופכת מאליה לחיוב עצמאי: אם בית המשפט דוחה את ההסדר וקובע שלתביעה אין בסיס, הסכום אינו אמור לעבור ליעד אחר. מבחינת תובעים ובאי כוחם, פסק הדין מחדד כי תגמול בהסתלקות הוא חריג, וכי בית המשפט בוחן את ההסדר לגופו, לרבות את התועלת שצמחה לקבוצה, ואינו מסתפק בהסכמת הצדדים. כאשר ההסדר מעורר שאלה רוחבית, עשויה להידרש גם עמדת היועצת המשפטית לממשלה.

אם גם אתם סבורים שנפגעתם מהתנהלות של עוסק או של גוף ציבורי כלפי קבוצה רחבה של לקוחות, ייתכן שקיימת לכם עילה לבדיקה משפטית. ניתן לפנות למשרדנו לבחינה ראשונית של המקרה ולקבלת ייעוץ מקצועי בהתאם לנסיבות.

האמור בכתבה זו הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני בהתאם לנסיבות כל מקרה.