מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי חייב לשלם לסייעות שלו שכר ותנאים כמו במוסד רשמי. כך עולה מהחלטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (כבוד השופטת הבכירה קרן כהן ונציג הציבור מר משה לסרי) מיום 15.9.2026 בת"צ 13235-02-23 זליגמן נ' מגן הלב ואח', שאישרה תובענה ייצוגית בשם כ-1,818 סייעות נגד שתי עמותות המפעילות גני ילדים ומוסדות לחינוך מיוחד במגזר הדתי.
תקנה 3(א)(6) לתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד-1953, מחייבת מוסד מוכר להעסיק את עובדיו בתנאים המקבילים לאלה של המוסדות הרשמיים. בית הדין הארצי החיל את החובה על גננות בעניין בוסי, והרחיב אותה לסייעות בעניין עמרני, תוך קביעה כי מחלוקות יישומיות יוכרעו בשים לב לעמדת משרד החינוך. משרד החינוך, שהתבקש להגיש עמדה בהליך, הבהיר כי ההשוואה חלה על מכלול ההסכמים הקיבוציים של עובדי השלטון המקומי שאושרו בידי הממונה על השכר, ולא רק על חוקת העבודה.
המשיבות לא טענו כי הן משלמות לפי כללי המוסדות הרשמיים. להפך: מנהל הכספים שלהן אישר כי הסייעות מועסקות לפי צווי ההרחבה הכלליים. בהקשר זה הזכיר בית הדין כי ככל שהמעסיק מציג ראיות דלות יותר, כך יורד הרף הנדרש מהמבקש בשלב האישור.
בית הדין מצא עילה אישית לכאורית ברוב הרכיבים שנתבעו, ובהם:
רכיב גמול ההשתלמות נדחה, משום שלא הוכח מקור שמסמיך את ועדת הגמול להכיר בהשתלמויות של עובדות שאינן עובדות רשות מקומית.
המבקשת טענה כי שתי העמותות פועלות בערבוביה ויש לראות בהן מעסיקות במשותף. בית הדין דחה זאת: כל המסמכים הרשמיים, מתלושי השכר ועד טופסי 106, נושאים את שם העמותה האחת, ולא הוכח עירוב נכסים. דא עקא, בכך לא תמה הדרך נגד העמותה השנייה. משום שהיא פועלת באותו אופן ויתר התנאים מתקיימים, השתמש בית הדין בסמכותו לפי סעיף 8(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, ואישר את התובענה גם נגדה, תוך החלפת התובעת המייצגת בסייעת המועסקת אצלה.
עוד נקבע כי השוני בין הסייעות בהיקף המשרה, בוותק ובשכר אינו מונע בירור ייצוגי. החישוב הפרטני ייעשה בשלב מאוחר, לפי סעיף 20 לחוק. בית הדין התחשב גם בכך שמדובר בקבוצה שחלקה מהמגזר הדתי והחרדי, שיש לה חסמים בפנייה לערכאות.
ההחלטה היא החלטת אישור, והתובענה עצמה ממשיכה להתברר. הקבוצה כוללת כל סייעת שהועסקה בעמותות בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה או שעדיין מועסקת בהן. העמותות חויבו בהוצאות ובשכר טרחה בסך כולל של 28,500 ש"ח, ונדרשו להגיש כתבי הגנה עד 1.12.2026.
ההחלטה ממחישה כי הלכת עמרני אינה הצהרה עקרונית בלבד. סייעת, גננת או עובדת אחרת במוסד מוכר שאינו רשמי, שמקבלת שכר לפי צווי ההרחבה, עשויה להיות זכאית להפרשים משמעותיים במגוון רכיבים. מנגד, רשתות חינוך מוכרות נדרשות לבחון את מבנה השכר שלהן מול ההסכמים הקיבוציים בשלטון המקומי, שכן החשיפה, כפי שמראה המקרה, היא רוחבית.
הבהרה: האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הדין וההלכה הפסוקה מתעדכנים, וכל מקרה תלוי בנסיבותיו. לבחינת מקרה קונקרטי מומלץ לפנות לייעוץ פרטני.
אפיון, עיצוב ופיתוח אתר:
