בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת תמר בזק רפפורט, סגנית הנשיא) קיבל ביום 21.10.2026, בת"צ 31126-08-18 גנור נ' כספונט בע"מ, תובענה ייצוגית בגין אי-הנגשת מכשירי הבנקאות האוטומטיים של כספונט לאנשים עם מוגבלות. החברה חויבה להחליף עד 1.11.2027 כ-1,000 מכשירים שאינם נגישים כלל, ולהפקיד עד 1.1.2027 סך של 10,000,000 ש"ח כפיצוי בגין העבר, שייועד, בכפוף לעמדת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לשיפור הנגשת המכשירים. הגמול ושכר הטרחה הועמדו על 3,000,000 ש"ח בתוספת מע"מ.
כספונט היא הבעלים של אלפי מכשירים המוצבים בבתי עסק, ולא בסניפי בנקים, ומאפשרים משיכת מזומן, בירור יתרה וטעינת כרטיסי "רב קו". על מכשירים אוטומטיים המעניקים שירותי בנקאות חלה חובת הנגשה מאז 2013, בהדרגה עד 2017. אין מחלוקת שהמכשירים אינם עומדים במלוא הדרישות: הצגים ואמצעי ההפעלה ממוקמים כך שמתניידים בכיסא גלגלים ואנשים נמוכי קומה אינם יכולים לזהותם ולהפעילם, אין מידע שמיעתי או מישושי לאנשים עם מגבלת ראייה, וזמן התגובה הניתן למשתמש קצר מן הנדרש. במועד הגשת הראיות היו לחברה למעלה מ-1,000 מכשירים גבוהים שאינם מונגשים כלל, כ-2,000 מכשירים "מונמכים" שנגישותם שופרה במידת מה אך אינה תקנית, ומכשירים חדשים מתוצרת Hyosung העומדים בתקן הנגישות האמריקאי, אך לא במלוא הדין הישראלי.
"אנחנו רק משכירים את המכשירים" – נדחה
הגנתה הראשונה של כספונט הייתה שאין היא נותנת השירות: המכשירים מושכרים לזכיינים ולבתי עסק, והם המפעילים אותם מול הלקוח. בית המשפט דחה את הטענה. ההסכם עם בתי העסק מחייב אותם להפעיל את המכשיר לפי הוראות החברה, וכספונט מפעילה מוקד שירות לקוחות, מעסיקה את הטכנאים המטפלים במכשירים ומציגה את השירות באתר שלה כשירות שלה. קרי, מי שבפועל מעניק את השירות לציבור הוא שנושא בחובת ההנגשה, ולא ניתן להעבירה הלאה באמצעות מבנה חוזי.
"אין בשוק מכשיר נגיש" – גם זה נדחה
תקנות הנגישות פוטרות מהנגשת מכונה אוטומטית שלא ניתן לרכוש או לייבא באופן סביר, וכספונט נשענה על פטור זה. המומחה מטעם בית המשפט אכן לא איתר מכשיר קמעונאי העומד במלוא הדרישות הישראליות, אך זיהה את מכשיר Hyosung, שהחברה עצמה רוכשת מאז 2022, כקרוב בהרבה לדרישות. בית המשפט קבע כי הנטל להוכיח שנבדקו החלופות ולא נמצאה חלופה סבירה מוטל על החייב בהנגשה, וכי הוא לא הורם. הנה כי כן, המכשיר שהחברה רוכשת בפועל, ושלא נטען כי הייתה מניעה לרכשו שנים קודם לכן, נגיש בהרבה מהמכשירים שיוצרו עבורה לאורך השנים. גם ההסדר ההדרגתי שאישרה הנציבות ב-2018 לא סיפק הגנה, שכן החברה רחוקה הייתה מלקיים אותו. מנגד, נקבע כי לשון ההוראות אינה מחייבת לפתח באופן עצמאי תוכנה להנגשה לבעלי מגבלת ראייה, ואף לא נראה שקיים כיום מכשיר המאפשר זאת. כוונון פרמטרים, כמו זמן התגובה, נדרש לעומת זאת ללא דיחוי בכל מכשיר שבו הדבר אפשרי.
הפיצוי: לפי ההשקעה שנדחתה
התובע ביקש 60 מיליון ש"ח, 1,000 ש"ח לכל אחד מכ-60,000 אנשים, אך לא הציג נתונים על היקף הנפגעים. בית המשפט בחר בנקודת מוצא אחרת: ההשקעה שהחברה הייתה אמורה לבצע ולא ביצעה. החלפת מכשיר בודד עולה כ-25,000 ש"ח, כך ש-1,000 המכשירים הוותיקים לבדם משקפים דחיית הוצאה של כ-25 מיליון ש"ח, ולדחייה כזו שווי כלכלי ממשי. נלקח בחשבון גם שלמשיכה ממכשיר קמעונאי משלם הלקוח עמלה של קרוב ל-7 ש"ח, כלומר זהו שירות שאנשים מוכנים לשלם עליו, ושלילתו מפגיעה ממשית. מנגד, נקבע כי החברה לא התעלמה מהסוגיה וניסתה פתרונות שונים, אף שלא מיצתה אף אחד מהם. מכאן הסכום של 10 מיליון ש"ח. מאחר שאיתור הנפגעים אינו אפשרי, הכסף לא יחולק אישית, אלא ישמש, בכפוף להסכמת הנציבות, להנגשת יתר של המכשירים, מעבר למה שהדין מחייב, ואם לא יהיה בכך פיצוי יעיל, היתרה תועבר לקרן לפי סעיף 20(ג)(1) לחוק.
למה זה חשוב מעבר לכספונט
פסק הדין מבהיר שני כללים שחלים על כל נותן שירות. ראשית, חובת ההנגשה רובצת על מי שמעניק את השירות בפועל, ומבנה של זכיינות או השכרה אינו מעביר אותה הלאה. שנית, הפטור בשל היעדר מכונה נגישה בשוק מחייב בדיקה אקטיבית ומתועדת של החלופות, ומי שלא ערך אותה לא ייהנה ממנו. ברי כי הלקח יפה למכונות אוטומטיות מכל סוג: עמדות תשלום, מכונות כרטיסים ועמדות שירות עצמי.
אם נתקלתם בשירות, מכונה או מבנה שאינם נגישים, ניתן לפנות למשרדנו לבחינה ראשונית של המקרה ולקבלת ייעוץ מקצועי בהתאם לנסיבות.
