"סוכר מהפרי בלבד"? אושרה ייצוגית נגד יבואנית מעדני הפרי סנדלפור

נכתב על ידי:

עו"ד יוסף-חי אביעזיז

שתפו את הכתבה:

אישה בוחנת את התווית על צנצנת במעבר בחנות – סימון מוצרים והטעיה צרכנית

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר לנהל תובענה ייצוגית נגד יבואנית מעדני הפרי של סנדלפור. נקבע כי יש אפשרות סבירה שהכיתובים "ללא תוספת סוכר" ו"סוכר מהפרי בלבד" מטעים, משום שהמוצרים מומתקים ברכזי פירות.

על הצנצנת מדבקה אדומה המציינת סוכר בכמות גבוהה, ומעליה מדבקה כחולה, דומה לה בצורתה ובגודלה, שבה נכתב: "מכיל סוכר מהפרי בלבד". האם צרכן סביר מבין מכך שהמוצר הומתק במיצי פירות מרוכזים?

בהחלטה מיום 15.11.2026 אישרה השופטת יעל טויסטר ישראלי, מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, את ניהול התובענה נגד א. סיימן סחר בע"מ כייצוגית. זהו שלב האישור בלבד: הקביעות הן לכאורה, והתביעה עצמה טרם התבררה.

מה נטען נגד הסימון?

החברה מייבאת את מעדני הפרי של St. Dalfour הצרפתית. לפי ההחלטה, אין מחלוקת שבתהליך הייצור מוסיפים לפרי שעל שמו נקרא המוצר מיצים מרוכזים של פירות אחרים, כגון ענבים, תמרים, אננס או אגסים, כדי להמתיק אותו. המבקש טען כי הצגת המוצרים כ"ללא תוספת סוכר" או כמכילים "סוכר מהפרי בלבד" מטעה, ומייחסת להם תכונות של מוצר בריא שאין בהם.

ההחלטה מתארת כיצד השתנו הכיתובים עם השנים. תחילה נכתב על המוצרים "100% פרי" ו"ללא תוספת סוכר". מדצמבר 2018, בעקבות הסדר פשרה בתובענה קודמת, נכתב "100% רכיבי פרי" ו"בתוספת מיצי פירות". בשנת 2020 הוסר מחזית המוצר הכיתוב "ללא תוספת סוכר", ונוספה המדבקה העגולה. באתר האינטרנט של היבואנית, לפי ההחלטה, המוצר עדיין מוצג כ"100% פרי" ו"ללא תוספת סוכר".

מדוע אושרה התובענה?

בית המשפט נשען בין היתר על עמדת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות ועל עדות מנכ"ל היבואנית. מסקנתו הלכאורית: רכזי הפירות הם למעשה סוכרים המופקים בתהליך תעשייתי ומוספים למוצר, ואינם חלק מהפרי שעל שמו הוא נקרא. לכן הכיתובים עלולים להטעות צרכן בעניין מהותי. עוד צוין כי היבואנית לא הגישה חוות דעת נגדית לחוות הדעת הרפואית שצירף המבקש, שלפיה ההשפעה הבריאותית של רכזי הפירות דומה לזו של סוכר לבן.

על המדבקה הכחולה נקבע כי צרכן סביר עלול לחשוב בטעות שמדובר בסימון רשמי של משרד הבריאות, וכי נראה לכאורה שתכליתה להקהות את העוקץ של המדבקה האדומה. עוד נמצא כי הסימון אינו מתיישב לכאורה עם תקן ישראלי 34, עם תקן ישראלי 7296 שהחליף אותו בשנת 2023 ועם הוראות סימון המזון. מנכ"ל היבואנית אישר בעדותו שלא ניתן לה היתר להוסיף את הפרטים הללו לסימון.

היבואנית טענה כי הסדר הפשרה שאושר בשנת 2018 יוצר מעשה בית דין החוסם את ההליך. הטענה נדחתה, משום שהשאלות שעל הפרק שונות מאלה שנדונו אז.

מה אושר ומה לא?

הקבוצה כוללת את כל מי שרכש בישראל מעדן פרי של סנדלפור משבע השנים שקדמו להגשת הבקשה ועד למתן פסק הדין. העילות שאושרו הן הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן ולפי חוק המזון, הפרת חובה חקוקה, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט. הסעדים הנתבעים הם צו מניעה, פיצוי על נזק ממוני והשבה, ופיצוי על נזק לא ממוני, לרבות פגיעה באוטונומיה ועוגמת נפש. נקבעה חזקה שמי שקנה את המוצר גם צרך אותו, והנטל לסתור אותה מוטל על היבואנית.

לעומת זאת, הטענה לנזק גוף לא אושרה לבירור ייצוגי, משום שהיא מחייבת בדיקה רפואית אישית של כל אחד מחברי הקבוצה. לבא כוח המבקש נפסק שכר טרחה חלקי של 40,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

בית המשפט ציין כי בדיון המקדמי הציע לצדדים הסדרה עתידית של הכיתובים, והיבואנית הסכימה לה במלואה. המבקש סבר שטובת הקבוצה מצדיקה להמשיך בהליך.

מה כדאי לקחת מההחלטה?

ההחלטה ממחישה כי כיתוב שיווקי על מוצר מזון נבחן לפי הרושם שהוא יוצר אצל צרכן סביר, ולא רק לפי דיוקו המילולי. גם סימון שהיצרן או היבואן מוסיפים מיוזמתם לצד סימון החובה עשוי להיבחן, בין היתר בשאלה אם הוא נחזה כסימון רשמי.

חברי הקבוצה אינם נדרשים לעשות דבר כדי להיכלל בה. מי שאינו רוצה להיכלל בקבוצה רשאי להודיע על כך לבית המשפט בתוך 45 ימים, כפי שיפורט בהודעה שתפורסם בעיתונות ובאתר היבואנית.

מקור: ת"צ (מחוזי מרכז-לוד) 16132-09-23 בן דוד נ' א. סיימן סחר בע"מ, החלטה מיום 15.11.2026, השופטת יעל טויסטר ישראלי.

הכתבה מבוססת על נוסח ההחלטה שנמסר לעיון. נכון להכנתה לא אומת אם הוגשה בקשת רשות ערעור. אין באמור ייעוץ משפטי פרטני.

רכשתם מוצר שסומן או פורסם באופן שלדעתכם מטעה? ניתן ליצור קשר עם המשרד לבחינה ראשונית של המקרה.