בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (סגן הנשיא רם וינוגרד) סיים ביום 4.11.2026 את ת"צ 25223-09-23 ארגמן ואח' נ' משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – בקשה לאישור תובענה ייצוגית שטענה כי המדינה גבתה מנכים ומבני משפחותיהם אגרת רישוי רכב מלאה, אף שהדין מזכה אותם באגרה מופחתת של עשרות שקלים בלבד. ההליך הסתיים בהודעת חדילה, לאחר שמשרד התחבורה שלח מכתבים ל-161 אלף זכאים פוטנציאליים ושינה את טפסיו ואת אתר האינטרנט שלו. בית המשפט פסק למבקשים גמול של 100,000 ש"ח ולבא כוחם שכר טרחה של 500,000 ש"ח, וקבע כי גם עיזבונו של מבקש שנפטר במהלך ההליך זכאי לגמול.
אגרה של 30 ש"ח במקום 1,500 ש"ח – למי שידע לבקש
תקנה 272א לתקנות התעבורה קובעת כי נכה העומד בתנאים מסוימים משלם אגרת רישוי שנתית של 30 ש"ח בלבד (28 ש"ח בעבר), לעומת אגרה ממוצעת של כ-1,500 ש"ח. בבקשת האישור, שהוגשה בספטמבר 2023 מכוח פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, נטען כי רוב בעלי תג הנכה עומדים בתנאים, כי המשרד עצמו כרך את הטופס לקבלת תג הנכה עם הבקשה לאגרה מופחתת, ובכל זאת לא פעל ליישם את ההטבה למי שלא הגיש בקשה נפרדת. התוצאה, לפי הנטען: זכאים רבים שילמו שנה אחר שנה אגרה מלאה.
המדינה טענה מנגד כי הזכאות אינה אוטומטית, כי האפשרות לבדוק זכאות הופיעה תמיד בכל ערוצי הפנייה, וכי אין מדובר בגבייה שלא כדין אלא לכל היותר בהיעדר יידוע. עם זאת, כבר בפברואר 2024 הגיש המשרד הודעת חדילה: הוא ערך "בדק בית", שינה את האזור האישי באתר, את הטפסים ואת ההודעות הנשלחות מביטוח לאומי, ממשרד הביטחון וממשרד הרווחה למקבלי תג נכה, ושלח מכתב חד-פעמי ל-117,154 זכאים פוטנציאליים. בהמלצת בית המשפט נשלח באוגוסט 2025 מכתב שני, הפעם בצירוף טופס בקשה פיזי, ל-161,179 איש.
כמה כסף חזר לזכאים? בית המשפט נאלץ לאמוד
המחלוקת העיקרית נסבה על התועלת שהניב ההליך. מנתונים שמסר המשרד, לאחר בקשות חופש מידע וסתירות שנדרשו לבירור, עלה כי סכום ההחזרים בגין אגרות רישוי לנכים עלה מ-57.6 מיליון ש"ח בשנת 2023 ל-95.2 מיליון ש"ח בשנת 2024, ומספר ההחזרים קפץ מ-46 אלף ל-70 אלף. המבקשים ייחסו את הגידול למכתבים וביקשו גמול של 600,000 ש"ח ושכר טרחה של 3.25 מיליון ש"ח לפי שיטת האחוזים. המדינה טענה כי באותה שנה נוספו כ-40 אלף זכאים חדשים לתג נכה, וכי אין קשר סיבתי מוכח.
בית המשפט בחן את הנתונים החודשיים ומצא עלייה חדה בבקשות בחודשיים שלאחר המכתב הראשון, אך לא זיהה השפעה דומה למכתב השני. על דרך האומדן, ובזהירות, העריך כי התועלת הכספית שניתן לייחס להליך עומדת על כ-7 מיליון ש"ח, לצד תועלת שאינה כספית בשיפור הנגישות למימוש הזכות בעתיד. על רקע הקושי בכימות, העובדה שההליך הסתיים בחדילה ולא בהכרעה, וההלכה המחייבת מתינות בפסיקת כספי ציבור, נדחתה שיטת האחוזים ונפסקו סכומים גלובליים: 50,000 ש"ח לכל מבקש ו-500,000 ש"ח בתוספת מע"מ לבא כוחם. בית המשפט ציין במפורש את העמל הרב שהושקע בחילוץ הנתונים מידי הרשות לאורך כמעט שלוש שנים.
המבקש נפטר – הגמול עובר ליורשיו
חידוש נוסף בפסק הדין נוגע למבקש השני, שהלך לעולמו לאחר שאושרה החדילה והוגשו הסיכומים. המדינה העלתה את השאלה אם יש למנות מבקש חלופי. בית המשפט קבע כי הגמול נועד לא רק לתמרץ תובעים עתידיים אלא גם לפצות את התובע המייצג על עמלו, ולכן הזכות לגמול התגבשה כבר במועד ההכרה בהודעת החדילה, בעודו בחיים. משנותרה להכרעה שאלת הגמול בלבד, אין צורך במינוי מחליף, והגמול בסך 50,000 ש"ח ישולם לעיזבונו.
מה זה אומר לבעלי תג נכה
פסק הדין מבהיר נקודה מעשית חשובה: אגרת הרישוי המופחתת אינה ניתנת אוטומטית. מי שמחזיק תג נכה, או בן משפחה שהרכב רשום על שמו לשימוש הנכה, צריך להגיש בקשה ייעודית למשרד התחבורה, וניתן לבקש גם החזר בגין שנים קודמות. מי שקיבל מכתב מהמשרד ולא פעל, או מי שלא קיבל מכתב כלל אך עומד בתנאי תקנה 272א, מוטב שיבדוק את זכאותו בהקדם.
מעבר לכך, פסק הדין מצטרף לשורת החלטות המעצבות את כללי הגמול ושכר הטרחה בהליכים ייצוגיים נגד רשויות שהסתיימו בחדילה, סוגיה שתלויה ועומדת בבית המשפט העליון בעע"מ 4965/23 עיריית לוד נ' בילצקי, שבו מייצג משרדנו את המשיב. גם כאן חזר בית המשפט על העיקרון שהנחה אותנו בהליכים רבים: כשהרשות מתקנת את דרכה בעקבות הבקשה, ההליך הייצוגי השיג את מטרתו, ויש לתגמל את מי שהביא לכך, גם בלי השבה פורמלית.
משרד עו"ד יוסף-חי אביעזיז מתמחה בתובענות ייצוגיות נגד רשויות ובמשפט מנהלי. אם אתם סבורים שרשות גבתה מכם אגרה או תשלום חובה שלא כדין, או שנמנעה מכם הטבה שהדין מקנה לכם, ניתן לפנות למשרדנו לבחינה ראשונית של המקרה ולקבלת ייעוץ מקצועי בהתאם לנסיבות.
