חיוב ארנונה רטרואקטיבי על בית שלא חויב מעולם: הערעור נדחה על הסף

נכתב על ידי:

עו"ד יוסף-חי אביעזיז

שתפו את הכתבה:

ערימת מעטפות ישנות ופנקס כחול על שולחן עץ – חיוב ארנונה רטרואקטיבי

בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא רם וינוגרד והשופטות שושנה ליבוביץ ותמר בר-אשר) דחה על הסף ביום 9.11.2026 ערעור על חיוב ארנונה רטרואקטיבי שהטילה עיריית ירושלים על בית מגורים שלא חויב בארנונה מעולם (ע"א 41001-09-26 קארשי נ' עיריית ירושלים). נקבע כי מי שגר בנכס שנים ארוכות בלי לשלם ארנונה אינו יכול להישען על ההגנה שהפסיקה נותנת מפני חיוב למפרע, וכי ידיעה של גורם אחר בעירייה על אכלוס הנכס אינה מחליפה הודעה למחלקת הארנונה.

הרקע: 15 שנות מגורים בלי חשבון ארנונה

המערערים בנו את הבית ונכנסו לגור בו באמצע שנות האלפיים, ומאז לא שילמו עליו ארנונה. לטענת העירייה, רק בשנת 2019 התגלה לה שהם מחזיקים בנכס, ואז חייבה אותם בארנונה למפרע, החל משנת 2014. אחד המערערים כיהן כחבר מועצת העירייה בתקופה שבה נבנה הבית ואוכלס. העירייה הגישה תביעה לבית משפט השלום בירושלים (ת"א 59120-11-24), ובפסק דין חלקי מיום 23.8.2026 נדחו טענות המערערים ביחס לשנים 2018–2019. טענות נוספות שלהם, ובהן טענת התיישנות לגבי השנים 2014–2017, עדיין לא הוכרעו.

בערעור טענו המערערים כי יש להבחין בין שני מצבים: תיקון למפרע של שומה קיימת, שעשוי להיות מותר, לעומת נכס שלא הוצאה לו שומה מעולם, שלגביו חיוב לאחור הוא חיוב רטרואקטיבי פסול. הם נסמכו על עע"מ 89/13 עיריית רמת גן נ' הראל ועל עע"מ 6076/22 עיריית חיפה נ' חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ. לחלופין טענו כי העירייה ידעה על המגורים בנכס: היועץ המשפטי שלה פנה לאחד מהם עוד בשנת 2004 בעניין עבירות בנייה בבית, ולדבריו הוא גם הודיע בעל פה למחלקת הארנונה על האכלוס.

מתי חיוב ארנונה רטרואקטיבי מותר

בית המשפט דחה את ההבחנה שהציעו המערערים. נקודת המוצא בפסיקה אכן חשדנית כלפי חיוב ארנונה למפרע, אך הטעם לכך הוא ההגנה על הסתמכות הנישום, המצפה שהעירייה תודיע לו מראש כמה עליו לשלם. בית המשפט הפנה לדברי בית המשפט העליון בעניין עיריית חיפה, שלפיהם שיקול ההסתמכות נחלש במידה רבה כשהנישום אינו משלם ארנונה כלל: נכס ש"נעלם" מחיובי הארנונה אמור להדליק נורה אדומה אצל המחזיק, ומי שאינו משלם מתוך הנחה ש"היה לו מזל" נוטל את הסיכון על עצמו. במקרה הזה המערערים ידעו שעליהם לשלם ארנונה, ולמעשה המתינו לחיוב שלא נשלח.

עוד צוינו התכליות המצדיקות חיוב גם כשהוא נושא אופי רטרואקטיבי: נשיאה שוויונית בנטל המס, גביית מס אמת ושמירה על הקופה הציבורית. בית המשפט הזכיר כי גם בבר"מ 2481/16 אמרי דעת ובבר"מ 8543/18 עובדיה דובר בנכסים שלא נשלחה בגינם הודעת שומה מעולם. לכך נוספה חובת ההגינות של הנישום כלפי הרשות, שהיא מוגברת כשמדובר במי שהיה חבר במועצת העירייה. מאחר שהחיוב הוגבל לחמש שנים לאחור, אף שהארנונה לא שולמה כ-15 שנה, הוא הוגדר מידתי ביותר.

למי מודיעים על כניסה לנכס: מחלקת הארנונה

גם טענת הידיעה נדחתה. לפי ההלכה שנקבעה בעע"מ 2330/21 התחנה המרכזית החדשה בתל אביב נ' עיריית תל אביב-יפו, כאשר לא נמסרה הודעה כנדרש בחוק, רק ידיעה בפועל של הגורם הממונה על רישום הארנונה וגבייתה יכולה לבוא במקומה. העמדה שלפיה די בידיעה של מחלקות אחרות בעירייה נותרה בדעת מיעוט בעניין הראל. לכן לא הייתה חשיבות לכך שהיועץ המשפטי לעירייה ידע על הכניסה לבית. את הטענה בדבר הודעה בעל פה למחלקת הארנונה לא ראה בית המשפט צורך להחזיר לבירור: היא הועלתה יותר מעשרים שנה לאחר המעשה, בלי ראיה חיצונית ובלי לנקוב בשם הגורם שקיבל את ההודעה.

הערעור נדחה לפי תקנה 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, לאחר שהמערערים עמדו עליו גם כשבית המשפט הציע להם לחזור בהם. מאחר שנקבע שלא היה לו סיכוי מלכתחילה, הם חויבו בהוצאות לאוצר המדינה בסך 8,000 ש"ח.

מה כדאי לעשות: שלושה לקחים מעשיים

ראשית, כניסה לנכס מחייבת הודעה בכתב למחלקת הארנונה, ושמירת אישור על מסירתה. שיחה עם גורם אחר בעירייה, או הודעה בעל פה, לא יסייעו בבוא היום. שנית, העובדה שחשבון ארנונה אינו מגיע אינה פוטרת מתשלום: היא חושפת את המחזיק לחיוב מצטבר של כמה שנים בבת אחת. שלישית, פסק הדין אינו מתיר כל חיוב למפרע. כאשר נישום שילם לאורך השנים לפי שומות שהעירייה עצמה הוציאה, והעירייה מבקשת לתקן אותן לאחור בשל טעות שלה, שיקול ההסתמכות עשוי להיות חזק בהרבה, וכדאי לבחון את החיוב ולהשיג עליו במועד. יש לזכור כי מדובר בפסק דין של בית משפט מחוזי, שעסק בשנים 2018–2019 בלבד.

אם גם אתם קיבלתם דרישה לתשלום ארנונה למפרע, או חיוב ארנונה רטרואקטיבי בעקבות מדידה או שינוי סיווג, ייתכן שקיימת לכם עילה לבדיקה משפטית. ניתן לפנות למשרדנו לבחינה ראשונית של המקרה ולקבלת ייעוץ מקצועי בהתאם לנסיבות.

האמור בכתבה זו הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני בהתאם לנסיבות כל מקרה.