ארנונה למשרדים: סיווג, שטחים משותפים, משרד ריק ומשרד בבית

מחבר המאמר:

עו"ד יוסף-חי אביעזיז

שתפו את המאמר:

משרדים שייכים בצווי הארנונה לקבוצת "משרדים, שירותים ומסחר", שתעריפיה מהגבוהים בצו. לפי צו הארנונה של תל אביב-יפו לשנת 2027, למשל, התעריף הכללי לנכסים שאינם למגורים, ובהם משרדים, נע בין 317 ל-464 ש"ח למ"ר לשנה בקירוב, לפי האזור. בתעריפים כאלה כל מטר וכל שורת סיווג שווים כסף. מאמר זה מסביר מה בודקים בחיוב ארנונה למשרדים: לאיזה סיווג המשרד שייך, מי משלם על השטחים המשותפים בבניין, מה קורה כשהמשרד ריק, ומה דינו של משרד בדירת מגורים.

הסיווג: לא כל משרד מחויב כ"משרד"

נכס מסווג לפי השימוש שנעשה בו בפועל. מכאן כמה מצבים שבהם שורת הסיווג של משרד שנויה במחלוקת:

  • משרדים בתוך מפעל. כשקומת המשרדים נפרדת פיזית מאולם הייצור, היא עשויה להיות מסווגת כמשרדים, ולא בתעריף התעשייה. כשהמשרדים שזורים בפעילות הייצור וטפלים לה, הם נגררים אחרי הסיווג העיקרי. ההכרעה עובדתית: בעמ"נ (מנהליים מרכז) 52112-10-24 מנהל הארנונה בעיריית רחובות נ' אלביט מערכות בע"מ (3.7.2025) בוטלה החלטה של ועדת ערר שסיווגה משרדים כתעשייה, משום שהוועדה קבעה את הסיווג בלי דיון הוכחות ובלי סיור בנכס.
  • תתי-סיווגים בצו. בצווים רבים יש למשרדים כמה תעריפים, למשל לפי אזור, לפי גודל השטח שמחזיק אותו מחזיק או לפי סוג הבניין. כשיש בצו סיווג ספציפי שמתאר את הנכס, הוא עדיף על הסיווג הכללי.
  • שימוש שהשתנה. משרד שהפך למחסן או לארכיון אינו חייב להישאר בסיווג הקודם. הסיווג נקבע לפי מה שנעשה בנכס היום, בכפוף לתנאים שבצו.

להרחבה: הסיווג קובע את החשבון: איך בתי המשפט קוראים סיווגי ארנונה.

שטחים משותפים בבניין משרדים

לובי, מעברים, חדרי שירות ושטחים טכניים בבניין משרדים מחויבים לפי מה שקובע צו הארנונה של הרשות: יש צווים שפוטרים שטח משותף, יש שמחייבים "שטח ברוטו" הכולל חלק יחסי בו, ויש שמבחינים בין סוגי שטחים. צו הארנונה של תל אביב-יפו, למשל, פוטר שטח משותף בבניין שרובו אינו משמש למגורים, בשני חריגים: בניין או קומה שלפחות 80% מהשטח הלא משותף בהם מוחזק בידי מחזיק אחד, ושטחים המשמשים למערכות אנרגיה, מיזוג אוויר וכיוצא בזה, שמוחזקים באחריות חברת ניהול או ועד בית.

בעמ"נ (מנהליים ת"א) 24687-02-25 בית מוסדות המסחר בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב-יפו (9.3.2026) נדונו ארבעה שטחים בבניין משרדים, שהעירייה החלה לחייב באמצע 2023. בית המשפט קבע ששטחי השירות, חדרי הניקיון ועמדת השומר, הם שטחים משותפים שמשרתים את כלל הדיירים ולכן פטורים, ואילו השטחים הטכניים, כמו חדר החשמל, הגנרטור ומנועי המזגנים, חייבים לפי החריג שבצו. נקבע גם שהמבחן מהותי ולא פורמלי: העובדה שחברת ניהול או ועד בית מחזיקים בשטח אינה שוללת את היותו שטח משותף, כל עוד הוא מיועד לשירות כלל הדיירים ולתפעול השוטף של הבניין.

המסקנה המעשית: בודקים כל שטח בנפרד מול לשון הצו, ולא מסתפקים בכותרת "שטח משותף". להרחבה: שטחים משותפים בארנונה.

משרד ריק

משרד שהתפנה ממשיך להיות מחויב, אלא אם התבקשה הנחה לנכס ריק. תקנה 13 לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993, מאפשרת לרשות לתת הנחה של עד 100% לבניין ריק שאין משתמשים בו 30 ימים רצופים לפחות, לתקופה מצטברת של עד שישה חודשים, כל עוד לא שונתה הבעלות בנכס. שתי נקודות חשובות למשרדים: "ריק" פירושו ריק מכל חפץ, ובית המשפט דחה טענת "בניין ריק" של חברה שהשאירה בנכס ריהוט וציוד (עמ"נ (מנהליים ת"א) 13119-03-19 חברת ארד אהוד נ' מנהל ארנונה בעיריית תל אביב, 14.7.2020); ורשויות רבות אינן מאשרות הנחה בדיעבד, ולכן מודיעים ומבקשים בסמוך לפינוי. בתום תקופת ההנחה, נכס ריק מסווג לפי השימוש הזול ביותר שמותר בו לפי היתר הבנייה (בר"מ 991/16 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' בית ארלוזורוב חברה בע"מ, 5.8.2018), אך לא בסיווג מוזל שמותנה בשימוש בפועל, כמו "בית תוכנה" (בר"מ 8267/20 מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו נ' שובל ניהול השקעות בע"מ, 24.4.2023). להרחבה: נכס ריק או נכס שניזוק.

משרד בדירת מגורים

עבודה מהבית אינה הופכת את הדירה למשרד. הרשות רשאית לפצל דירה ולחייב חלק ממנה כמשרד רק כשאותו חלק משמש לפעילות עסקית עצמאית שאפשר להפריד מהמגורים, ולא כשפינת העבודה טפלה למגורים. בין הסימנים שנבחנים: הפרדה פיזית, קבלת קהל, עובדים, שילוט וקיומו של משרד אחר. על כך הרחבנו במאמר עסק או משרד בדירת המגורים.

מי המחזיק: שוכרים ומשרדים לתקופות קצרות

הארנונה מוטלת על המחזיק בפועל, כלומר על מי שזיקתו לנכס היא הקרובה ביותר. במשרד מושכר זהו בדרך כלל השוכר, אך כל עוד לא נמסרה לעירייה הודעה בכתב על ההשכרה, המשכיר עלול לשאת בארנונה שהשוכר לא שילם. בהשכרה לתקופה קצרה משנה המשכיר הוא שחייב בארנונה, לפי סעיף 326 לפקודת העיריות, ויש לכך חשיבות במשרדים שמושכרים לתקופות קצרות. מי שעוזב משרד צריך להודיע על כך לעירייה בכתב ולבקש חשבון סופי. להרחבה: מי "המחזיק" בנכס לצורכי ארנונה.

מה בודקים בשומה של משרד

  • את שורת הסיווג מול השימוש בפועל ומול תתי-הסיווגים שבצו.
  • את השטח: מה נמדד, האם נכללו שטחים משותפים, חניות או מחסנים, ולפי איזה מפתח חולקו השטחים המשותפים בין המחזיקים.
  • את האזור שאליו שויך הנכס לפי הצו.
  • את התעריף למ"ר מול השנה הקודמת. לשנת 2027 שיעור העדכון הוא 3.05%, והעלאה מעבר לו טעונה אישור של שר הפנים ושר האוצר.
  • את זהות המחזיק הרשום, במיוחד אחרי חילופי שוכרים.
  • את המועד: השגה מוגשת בתוך 90 ימים מקבלת הודעת התשלום. מנהל הארנונה חייב להשיב בתוך 60 ימים, ועל תשובתו אפשר לערור לוועדת הערר בתוך 30 ימים.

את הפרוצדורה המלאה פירטנו במדריך השגה על ארנונה. למשרדנו התמחות במיסוי מוניציפלי, ולבדיקה של שומת משרד מומלץ להביא את הודעת התשלום המלאה, את חוזה השכירות ותשריט או מדידה אם קיימים.

הבהרה: האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל רשות מקומית פועלת לפי צו הארנונה שלה, והתעריפים, ההגדרות והסיווגים מתעדכנים מדי שנה. הנתונים המוזכרים נלקחו מצווים שנבדקו לשנים 2026 ו-2027 והם עשויים להשתנות. לבחינת מקרה קונקרטי מומלץ לפנות לייעוץ פרטני.