חיוב ארנונה על מרפסת מקורה, פתוחה או סגורה: מה קובע ואיך בודקים

מחבר המאמר:

עו"ד יוסף-חי אביעזיז

שתפו את המאמר:

האם משלמים ארנונה על מרפסת? אין לשאלה הזו תשובה אחת לכל הארץ. יש רשויות שמחייבות כל מרפסת, יש שמחייבות רק מרפסת מקורה או סגורה, ויש שקובעות כללים נפרדים למרפסת גג, למרפסת גן ולפרגולה. מבקר המדינה מצא בדוח משנת 2023 שרשויות שונות מודדות מרפסות באופן שונה. לכן חיוב ארנונה על מרפסת מקורה, פתוחה או סגורה נבדק תמיד מול מסמך אחד: צו הארנונה של הרשות שבה נמצא הנכס. מאמר זה מסביר מה לחפש בצו, מה אסור לרשות לשנות, ומה עושים כשהמרפסת נוספה לחשבון.

אין כלל ארצי: הצו המקומי קובע

סעיף 8 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992, מסמיך את מועצת הרשות להטיל ארנונה לפי יחידת שטח, והגדרת השטח המחויב נקבעת בצו הארנונה של כל רשות. ההבדלים בין הצווים גדולים. כמה דוגמאות מתוך צווים שבדקנו:

  • תל אביב-יפו (צו 2027): מרפסות נכללות בשטח הבניין. מרפסת גן מחויבת במלואה אם היא מקורה, או אם יש לה מעקה או קיר בשלושה צדדים. פרגולה מחויבת במלואה אם יש לה שני קירות או יותר. גג מרוצף שמשמש דירה אחת בלבד נכלל בשטח הדירה בשיעור שאינו עולה על 30% משטחה.
  • הרצליה (צו 2026): שטח הדירה כולל מרפסות, אך מרפסות פתוחות אינן נכללות בו.
  • בת ים (צו 2026): שטח הנכס כולל במפורש גם מרפסות פתוחות ("מרפסת שמש"), וכן 30% משטח הגג הצמוד לדירה.

אותה מרפסת יכולה אפוא להיות פטורה בעיר אחת ומחויבת במלואה בעיר השכנה. מה שנהוג ברשות אחרת אינו מלמד דבר על הרשות שלכם.

מקורה, פתוחה, סגורה: ההגדרה מכריעה

הצווים משתמשים במונחים שונים: מרפסת מקורה, מרפסת פתוחה, מרפסת סגורה, מרפסת שמש, מרפסת גג, מרפסת גן. לא תמיד המונחים מוגדרים, ומכאן נולדות רוב המחלוקות. האם מרפסת שמעליה מרפסת של השכן היא "מקורה"? מה דינה של מרפסת עם סוכך נגלל, פרגולה או סגירת זכוכית? התשובה אינה כללית. היא תלויה בלשון הצו, במבנה המרפסת בפועל, ולעיתים גם בהיתר הבנייה.

דוגמה לדרך שבה בתי המשפט ניגשים לשאלות כאלה היא עמ"נ (מנהליים ת"א) 14574-05-20 נחום נ' מנהל הארנונה של עיריית גבעתיים (14.9.2020). לדירה בקומה הראשונה של מגדל מגורים היה צמוד שטח פתוח ולא מקורה של כ-120 מ"ר, מעל הקומה המסחרית. העירייה חייבה אותו כ"מרפסת" בתעריף מגורים מלא, והמחזיקים טענו שמדובר ב"מרפסת גג", המחויבת לפי הצו בשיעור של 25% בלבד. בית המשפט קיבל את הערעור: הצו לא הגדיר "דירת גג", ולכן יש לפרשו לפי תכליתו; היתר הבנייה ייעד את השטח למרפסת גג; וחיוב של שטח פתוח, שגודלו כמעט כגודל הדירה, בתעריף מלא הוא תוצאה בלתי סבירה. בית המשפט הזכיר גם את הכלל שלפיו ספק שנותר לאחר פרשנות תכליתית של הוראת מס פועל לטובת הנישום. באותו צו נקבע גם שפרגולה במרפסת גג או במרפסת גן מעלה את שיעור החיוב מ-25% ל-40% משטח המרפסת.

מתי מותר לרשות להוסיף מרפסת לחיוב

תקנה 3 לתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2007, קובעת ששטח הנכס הוא השטח כפי שחושב בשנה הקודמת. הרשות רשאית לתקן טעות בחישוב השטח ולהוסיף שטח שנוסף בפועל בבנייה, אך אינה רשאית לשנות את שיטת החישוב. בית המשפט העליון הבחין בין כמה מצבים:

  • הצו החריג את השטח במפורש. בעניין עיריית יבנה (עע"מ 8635/05, 15.5.2007) החריג צו הארנונה במשך שנים, בין היתר, מרתפים, מחסנים ומרפסות לא מקורות. העירייה ביקשה להתחיל לחייב את המרתפים, ובית המשפט העליון קבע שהוספת שטח שהוחרג במפורש היא שינוי אסור של שיטת החישוב. בקשה לדיון נוסף נדחתה (דנ"מ 4727/07, 19.2.2009).
  • הצו לא החריג את השטח. בעע"מ 1721/10 מועצה מקומית גני תקווה נ' קופלביץ (9.8.2012) נקבע שחיוב של שטחים שלא חויבו בעבר, ובהם מרפסות מקורות, חניות מקורות ומחסנים, הוא "הטלת ארנונה לראשונה", שאינה טעונה אישור של השרים, כל עוד השטח לא הוחרג במפורש בצווים קודמים.
  • המרפסת לא נמדדה בטעות. תיקון של טעות מדידה מותר.
  • המרפסת נסגרה או קורתה. שטח שנוסף בבנייה מתווסף לחיוב, וסגירה או קירוי עשויים לשנות את מעמד המרפסת לפי הצו.

המשמעות המעשית: הטענה "אף פעם לא חייבו אותנו על המרפסת" אינה מספיקה לבדה. מה שמכריע הוא לשון הצו, ובעיקר לשון הצווים הקודמים. גם כשהחיוב מותר, הוא אמור לחול מכאן ולהבא. דרישה לשלם הפרשים בגין שנים קודמות היא חיוב רטרואקטיבי, ובתי המשפט מתירים אותו רק במקרים מיוחדים. על כך הרחבנו במאמר על סקר מדידות ארנונה.

פרגולה עם כיסוי שקוף: מה קובע החוק

סעיף 8(ד) לחוק ההסדרים, שנוסף בשנת 2018, עוסק ב"מצללה" (פרגולה): מבנה בלא קירות, מחומרים קלים, שנסמך על עמודים ומוקם בחצר, בגג או במרפסת של בית מגורים, ושלפחות 40% ממשטח ההצללה שלו הם מרווחים פתוחים. ברשות שלא כללה את שטח המצללה בחישוב שטח הדירה ערב התיקון, השטח לא ייכלל בחישוב רק משום שהמצללה כוסתה בכיסוי שקוף מחומר פלסטי, ובלבד שהשימוש בשטח נשאר שימוש של חצר, גג או מרפסת, ולא חניה או אחסנה. ברשויות אחרות קובע הצו, וכדאי לבדוק מה הוא אומר על פרגולות.

איך בודקים חיוב על מרפסת

  • מאתרים בצו הארנונה של הרשות את הגדרת השטח ואת ההוראות על מרפסות, גגות ופרגולות, וקוראים אותן מילה במילה.
  • מבקשים מהרשות את תשריט המדידה, ובודקים אם המרפסת נמדדה, באיזה שטח ובאיזה שיעור חיוב.
  • משווים לשומות של שנים קודמות: האם המרפסת חויבה תמיד, או נוספה לאחרונה, ומה ההסבר לכך.
  • בודקים מה היה כתוב בצו בשנים הקודמות. אם הנוסח לא השתנה והחיוב כן, יש לשאול מה מקור הסמכות לשינוי.
  • מתעדים את המרפסת בתצלומים: קירוי, קירות, מעקה וסגירה, ומצרפים את היתר הבנייה אם הוא תומך בטענה.

המסלול והמועדים

טענה שהמרפסת נמדדה בטעות, או שלפי הצו אין לחייב אותה, היא טענה על גודל הנכס. לפי סעיף 3(א)(2) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976, מגישים אותה בהשגה למנהל הארנונה בתוך 90 ימים מקבלת הודעת התשלום. מנהל הארנונה חייב להשיב בתוך 60 ימים, ואם לא השיב רואים את ההשגה כאילו התקבלה. על תשובתו אפשר לערור לוועדת הערר בתוך 30 ימים. טענה שהרשות שינתה את שיטת החישוב בניגוד לדיני ההקפאה היא טענת חוקיות, ומקומה בעתירה מנהלית. את הפרוצדורה פירטנו במדריך השגה על ארנונה.

כשהחיוב על המרפסת נוסף באופן אחיד לדירות רבות בבניין או בשכונה, השאלה חורגת מהמקרה הפרטי. גם אז נקודת ההתחלה היא בדיקה של השומה, של הצו ושל תשריט המדידה.

הבהרה: האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל רשות מקומית פועלת לפי צו הארנונה שלה, והתעריפים, ההגדרות והסיווגים מתעדכנים מדי שנה. הנתונים המוזכרים נלקחו מצווים שנבדקו לשנים 2026 ו-2027 והם עשויים להשתנות. לבחינת מקרה קונקרטי מומלץ לפנות לייעוץ פרטני.